אז ככה, קודם כל שיניתי את העיצב ( רק את הרקע) וגם נתתי שם לבלוג.
זה לא בדיוק מה שרציתי אבל זה לקוח משיר שאני נורא מתחברת אליו בזמן האחרון
ורציתי לדעת איך השם, אז הנה לכם גם כמה מילים מהשיר...
If the heart is always searching,
Can you ever find a home?
I've been looking for that someone,
I'll never make it on my own.
Dreams can't take the place of loving you,
There's gotta be a million reasons why it's true
When you look me in the eyes,
And tell me that you love me.
Everything's alright,
When you're right here by my side.
When you look me in the eyes,
I catch a glimpse of heaven.
I find my paradise,
When you look me in the eyes.
אז מה דעתכם על השם?

ולמשהו קצת אחר.
השנה התחילו בפנימייה משהו חדש.
אנחנו פעם בחודש ( או פעם בשבועיים משהו כזה) נוסעים לבית הילדים בנתניה.
זה בעצם סוג של בית יתומים שקולט ילדים במצוקה מגיל מאד צעיר ( הכי צעירים בני
3 חודשים בלבד!!! )
הילדים האלה מגיעים ממשפחות במצוקה, או שאין להם משפחות בכלל.
הפנימייה מעניקה להם בית וחום , ולא רק זה, היא מספקת להם בית אמיתי.
בית הילדים מלווה את הילדים שלו מהרגע שהם מגיעים עד סוף החיים.
חתונה, קולג', בר \ בת מצווה, הכל.
הם תמיד שם בשבילם.
כשאמרו לי בהתחלה שאנחנו הולכים לבית ילדים חשבתי לעצמך מה הקטע?
בעיקרון אנחנו אמורים לבוא ולתת לילדים שיעורי ספורט ( במקרה שלנו זה כדורעף )
אבל מטעם מה נבוא ונגיד לילדים מה לעשות? למה שהם ירצו להקשיב לנו בכלל?
במה זה יועיל? יש להם את החיים שלהם והם לא צריכים אותנו.
....
וואו כמה שטעיתי!
הילדים האלה הם ילדים שזקוקים לכל טיפת חום ואהבה שהם מוסכלים לטפל.
נכון , בית הילדים מעניק להם הרבה, אבל שום דבר לא מחליף בית.
כשביקרנו שם השבוע (רק בשביל לראות איפה הם גרים
ומה אנחנו אמורים לעשות )גילינו להפתעתנו שהמקום הזה יותר מסתם
בית יתומים, המקום הזה באמת משמש להם כמשפחה.
הוא דואג להם לכל צרכיהם והם ילדים שבאמת צריכים שנבוא ונוציא אותם מהשגרה,
כי אם אנחנו יכולים לתת למי שחסר, אז למה לא.
ראינו אותם ישנים והם היו כל כך חמודים.
אפילו תינוקות בלי מספר חודשים בלבד, שעוד לא הספיקו
לעשות כלום , וכבר מאחוריהם עומד סיפור חיים נורא.
אז אני כבר מחכה לפגישה הראשונה איתם ולבוא ולתת להם כיף.
אני מקווה שיילך טוב ושבאמת נעזור.
הם נראים באמת מקסימים.




ועכשיו למשהו אחר לגמרייייי!
עוד 12 יום בלבד לטיסה!
ב-24 לדצמבר נוסעת נבחרת הנערות (וגם הנערים) של ישראל
בכדורעף למחנה אימון בסלובניה ואחריו לטורניר בקרואטיה.
ווואו.
הולך להיות פשוט אדיר.
אני כל כך לחוצה מתרגשת מחכה מצפה הרגשות כל כך מציפים אותי
אני כל כך מקווה לא לאכזב ולתת מאה אחוז מעצמי!
לא רוצה לכתוביותר מדי, אני בטוחה שזה יגיע כבר אחרי הטיסה.
אז בינתיים אני יאחל לעצמי בהצלחה בנימה ידידותית (:
יאללה שיירד כבר גשם.
שיהיה לכולכם סופש מקסים
ירדן
שמודה שהיא קצת מתרגשת מהיום בערב.