הפסדנו בגמר.
היה משחק כל כך קשה ולהלן הפירוט:
מערכה ראשונה- היינו קרות ולא שיחקנו טוב, על העשר הנקודות הראשונות נפתח לי הפצע בגב התחלתי לדמם וכל היד שלי הייתה דם [ מלחיץ!!] ויצאתי מהמערכה, החובש שם לי משהו שורף ואז גבי הואילה בטובה לומר לי בהיסטריה שיש לי חור בתוך הגב חח תודה גבי, הן לקחו.
מערכה שנייה - פוצצנו אותם
מערכה שלישית - פוצצנו אותם גם כן והם היו על סף שבירה
מערכה רביעית- נתנו להן במתנה, פשוט ככה
מערכה חמישית- הם פתחו בפער של איזה שש נקודות, ב8 - 3 [ להם ] החלפנו מגרשים צמצמנו והגענו לפאקינג 14 - 14 !!!!!!
ואז, שתי נקודות להם ונגמר המשחק.
איזה אכזבה \=
שיחקתיכל כך נורא, לא יודעת מה עבר עליי באותו הרגע ולא רק שאיכזביא עצמי, ואת הקבוצה ואת גוסטבו ורונית , אני מרגישה שכולם חושבים שאני גרועה.
איזה יופי.
טוב נו מקום שני בארץ זה סבבה.
ובקשר לכותרת...
1.
אני וצופית יורדות מהאוטובוס כשאנחנו מאחרות בטירוף בדרכנו למשחק בליידי דייוויס ופתאום משום מקום מופיעה אישה .
האישה פונה אליי: תגידי ילדה מה הגובה שלך.
אני : 1.80
ההאישה: באמת? וההורים שלך גבוהים?
אני ( שרוצה רק להשתחרר מהמשוגעת וללכת לאולם) : לא [ בחוסר נחמדות מוחלט ופונה ללכת]
האישה תופסת את היד שלי ומצמידה אותי לידה: וואי את הרבה יותר גבוהה ממני.. את יודעת שגם אחותי בחול היא מטר שמונים?
אני עלי הולא מבינה מה היא רוצה מחיי שמה לב שצופית [ המפקירההההה] התחילה ללכת ואני מתחילה ללכת אחריה בלחץ מהאישה המוזרה ורואה שהיא הולכת אחרינו אני פוצחת הליכה מאד מהירה.
האישה אחרינו בהליכה מהירה צועקת : תגידי והסבתא וסבא שלך גבוהיםםם?
אני משיגה את צופית ושתינו נמלטות מהאישה המטורפת חח...
2. אני וקווין באים להיכנס לסנטר
אני נכנסת ראשונה וקווין בודקים לו את התיק וזה פתאום צץ משום מקום בחור בין ארבעים שמן וגבוה מסתכל עליי
באיש : שלום
אני : היי באדישות יתר
האיש [ שעדיין בוהה בי כמו חייזר] : תגידי , את נשואה או יש לך חבר או משהו?
אני שלא מבינה מאיפה היצור הזה נחת עליי: מממה??
האיש : את תפוסה?
אני מתוך לחץ מוגבר לא יודעת מה לומר אז אומרת : כן כן קוויןן בואאאא
חחחח האיש נעלב ויצא מהסנטר
3. אני צופית ישבנו ביהודה מכבי מול הקופי בין [ על הרצפה נשענו על הגדר של בצפר ] ואני אכלתי שקית בייגלה .
פתאום מופיע איש מוזר עם מבט של מוטרף בעיניים.
האיש: אתן יודעות, זה לא טוב שאתן יושבות כאן.
צופית : מה?
אני - בטוחה שהוא עובד עלינו - מצחקקת לי
האיש : כן, בואות יכנסו לקופי בין.
צופית : מה אתה רוצה
אני נכנסת למודעות שהוא בן אדם חולה נפש.
האיש: נו סואו איתי לקופי בין.
צופית - קמה ורומזת לי לקום גם.
אני - מתארגנת עם חפציי עם הבייגלה ביד.
האיש רוא שאנחנו רוצצות לברוח ממנו מושיט את היד שלו ובא לקחת את שלי
אני : מסתכלת עליו אומרת לו מה אתה עושה ונמלטת עם צופית כל עוד נפשי בי.
פאק איזה חולה נפש.
ובקשה להומלס..
אני וצופית הלכנו לחוף גורדון על מנת לראות את חבריתינו היקרות מאור יהודה - ד"א היה מאד כייף (:
ובאותו יום החוף היה פשוט מ פ ו צ ץ אז אני נשענתי על המעקה וניסיתי לראות איפה הם [ למרות הראיה הדי לקוייה שלי חח ]
טוב קיצר אני נשענת על המעקה ואני זזה איתו ימינה כדי לראות יותר טוב, פתאום אני מרגישה שאני נתקעה במשהו ומישהו תופס לי את הרגל ואני קולטת מתחתיי
הומלס שמסתכל עליי במבט מבוהל ולא מבין מאיפה נחתתי עליו, אופס \=
לא נורא היה יום מאד כיפי!
ודרך אגב, אם יש לך חבר והוא אומר לך שכדאי שתצאי מהמים כדי שהמציל לא יתבלבל ויחשוב שאת אי בודד זה לא נחמד חחחחחחחחחח
תמונות -

יצאתי אומנותית.

טוב אין לי כוח יותר וחפרתי קצת .. (:
בייייייייייי