אני חייבת לשחרר לחצים.
אני חייבת לכתוב ולהוציא את כל מה שבתוכי.
אני כל כך מבולבלת כרגע.. כל כך הרבה רגשות עוטפים אותי ואני צריכה להחליט.
ושוב מגיע המצב שכבר המילים באות מעצמן, לבד, זה אפילו לא אני זה כבר מה שבתוכי יוצא החוצה לתוך הדף.
אני רוצה משהו. שנמצא בסימן שאלה. אני רוצה לרצות את כולם באמת, שכום יהיו מרוצים ממני וגאים בי, אבל אני לא מסוגלת. זה באמת דבר שהוא כבר נמצא מעב רליכולתי.
אני באמת משתגעת, והדבר העצוב ביותר זה שזהו הפוסט האחרון..
כן, הגיע הזמן לסגור..... השנה הזאת הייתי בעיקר צופים וכדורעף, עברתי את בולגריה שזו הייתה החוויה המסכמת של השנה מבחינת כדורעף
ועכשיו עברתי את המחנה קיץ שסיכם את השנה שלי כחמישיסטית וככה בעצמם מסתכמת לי השנה.
ובקשר לשנה הבאה? יותר מדי תהיות, זה החלטה כל כך קשה.
כדורעף או צופים, מה שווה יותר?איפה יותר טוב לי ? אני לא יודעת כרגע.
אנשים שלא מכירים אותי יכולים לחשוב שמה זה כבר משנה, זה כולה ספורט וצופים זה רק כמה אנשים כאב ראש חניכים וזה גם רק עד יב', אבל מי שבאמת מכיר אותי יידע ששני הדברים האלה אלה החיים שלי, שני העולמות הנפרדים שלי שמשנה הבאה אני אצטרך להיפרד מאחד מהם, באמת חשבתיש אני אצליח לעשות את הבילתי אפשרי ולשלב את שניהם וכשאניחשובת על זה אני באמת חושבת שלא כי יש גם את הלימודים בתמונה, ורק כשאני חושבת על לוותר על אחד מהם מתחילות לרדת לי דמעות.
לא רק שהמחשבה הזאת מטרידה אותי כבר שבועות ף, במיודח בשבועיים האחרונים אני לא רוצה לאכזב את המאמנים שלי, ולא את המדריכים שלי, ולא את ההורים שלי, ולא את החברים שלי, אני יודעת שבשני העולמות אני אהנה ואמצה את עצמי אבל השאלה היא במה לבחור כרגע....
אבל מה שכן השנה הזאת הייתי כל כך אדירה ומשמעותית בשבילי, והבלוג תרם כל כך הרבה.......
אבל הגיע הזמן לסגור, די .
אז באמת אני לא אתחיל לחפור כאן יותר ממה שכבר חפרתי, יכול להיות שיום אחד אני כאן אפתח אות מחדש אבל כרגע הוא סגור..
אז אני אשאיר שבועיים בערך בשביל שכולכם תוכלו להנות מנ ווגם אני ואז צריך להיפרד.
אז עד לכאן,
אוהבת ומתגעגעת,
ירדן,
#its just me#
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Xx Its Just Me xX