ועושה יותר מדי רעש עד אני מתעוררת- או שזאת היתה השקמת הבצפר של הפלאפון (שמעירה אותי בשעה עשרים לשבע), שכמובן, שכחתי לכבות?
לא ידוע, אבל הגשם שנפל על החלון בכל זאת הטריד אותי כשהייתי חצי ישנה, ולא הבנתי למה קר לי כל-כך-
החלון הרי פתוח, המאוור עליי, אבל אני עם שמיכת פוך, ועד שאני קולטת שיורד מבול רציני בחוץ, אני קופאת מקור.
ואז, כשהמוח מתחיל לעבוד, אני מיד קמה להסתכל על הגשם, לשבת בסלון עם כוס נס קפה ולקרוא ראש1 בהנאה, במיוחד כשאני מגלה שהם עושים מבחנםי לכתצי"ם (^^)
זה היה אתמול. בסופו של דבר, יותר מאוחר הלכתי לאבא שלי, (אחותי היתה אצלו), כדי לסחוב את אחותי לקנות מגפיים (השם העיר אותי).
הסתובבנו בסוקולוב עד כיכר סטרומה, ואז נזכרתי שאפשר להתקשר לאופיר ולשאול אותה איפה היא קנתה שנה שעברה.
היא שלפני דלה קרים, אז הלכנו לפני דלה קרים מהכיוון של אבא שלי, שזה הפוך, ולא היה להם (מעניין למה).
אחרי זה חשבנו ללכת לכיוון הנכון, אבל היו שם הרבה אנשים, והיא אמרה שיש אולי גם בנעלי לונדון, אז הלכנו גם לשם, והיה שם מפוצץ בדוסים, אז יצאנו.
בערב, עשיתי את אותו סיבוב עם אבא שלי, שמכיר את המוכר של נעלי לונדון, והמוכר הזה חתיכת תחמן- הוא הבין על מה אני מדברת, ואמר לי לכי לחנות שלנו הצמודה, אז הלכנו, אני ואבא, ואחרי כמה זמן הוא נכנס ואמר שאין את זה כי זה דגם שנה שעברה, אבל שיש למעלה דגמים חדשים ויפים 0.0
-הם לא היו יפים.
גם הלכנו לעוד חנות אחת שאיזה בת 200 אחת אומרת לי "זה לא מודרני את לא רוצה משהו שבאופנה?" ואני כזה "אני מעדיפה ללכת יכפה".
XD
בסוף הלכנו לקרוקס הזה, שזה מה שאופיר אמרה, והם אמרו שעוד כמה ימים יהיה להם... ^^
יותר מאוחר בערב אבא ליווה אותי ואת אחותי הביתה, ועברנו דרך הקן כי היהת לי פעולה, והם המשיכו ללכת.
בקן, הקבוצה עשתה חזרות עם עוד שניים מעיוני (איפה היו כל השאר באמת?), וזה היה משהו מה זה מפגר...
נצחית אמרה לי שאני ועוד מישהו מעיוני (רועי) נמצאים באותו מצב הרשמה (רשומים לא רשומים), וששנינו יוצאים לטיול, שמסדרים את זה עכשיו וכ'ו וכ'ו... אבל ת'כלס אני לא יודעת אם בא לי על הטיול הזה.
בשביל לראות את כווווווווולם שוב- אמרו לנו שנהיה עם תלגי בחוליה, כנראה... ואני לא בקשר איתם (אני מכירה רק את דורין ומיכל ואני בקשר רק עם דורין, אפילו אחרי XL משותף), נראה שוב את כוולם מהקבוצות האחרות בקושי חמש דקות כל הטיול הזה (לא כולל לילה, שבו ישנים), ונראה את הקבוצה שלנו- שזה מעוד נחמד בלי להתחשב בעובדה שרק בחמש דקות הראשונות של הטיול אנחנו באמת נהיה נחמדים אחד לשני (אחר כך נהיה עייפים ונריב).
בשביל הנופים והמאכלים המעניינים- בהחלט מעניינים. נוף של זיעה, הגב של מי שמולך, ג'ריקנים מפוזרים, עטיפות של מסטיקים וחטיפים, והאוכל? מה זה ארוחת בוקר וצהריים לחם עם גבינה ושוקולד? מה אני עז? אני ר-ע-ב-ה!!!! ובערב בשר עוד נורמאלי איכשהו, למרות כאבי הבטן שבאים אחר כך...
וכמובן- בשביל מסלולים והליכות ארוכות- של עצבים, צעקות (לא-לא מורלים, אחד על השני), ריבים כל הדרך מי סוחב יותר ופחות דברים, ללכת לרופא שיביא לי אישורים לכל השטויות האלה, לשחוב ארבע וחצי ליטר מים על הגב לא כולל אוכל, לסבול, להיות בשלושה ימים ראשונים של מחזור.
הדבר היחיד הטוב שייצא לי מזה זה לחזור צרודה. והקבוצה העייפה שלי, כמובן. והקבוצות האחרות. נו וכולם והכל, אני בדילמה אם ללכת. בעעעעעעע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD