הבירור היה אחרי השעה השניה (אחרי המבחן בכימיה שהלך מצויין, למי שמתעניין).
בסופו השעו אותי, המניאקים.
טוב, לא נורא, פספסתי ארכיאולוגיה :]
נתנו לי לעשות עבודה על שניים שלושה מקרים של אלימות לא מכוונת\אלימות תגובתית, ולהכין כמה דרכים להימנע ממנה.
אתמול קרה עוד משהו שקשור לנושא-
הייתי בקניון, עם ליר.
קניתי מתנה לתמיר, ומיד אחרי שאורי וליחז הלכו (אורי מאוד גבוה), נגשה אלי ילדה בכיתה ז' בגולדה, שראיתי מסתכלת עלי מקודם, כשעוד הייתי בתוך החנות עם אורי.
היא היתה עם חברה שלה.
היא באה אלי וישר דברה: "הלשנת עליי?"
לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי בהתחלה, לא זהיתי אותה, אבל כבר היה ברור במה מדובר.
אניתי לה, בהתכחשות גמורה: "אני מכירה אותך מאיפשהו?" או משהוכ זה.
היא ישר אמרה "את מאיילון, נכון?" ואז כבר היה ברור לאן היא חותרת, הנמוכה המחוצ'קנת הזאת.
עניתי לה: "כן, למה?"
היא אמרה משהו כמו: "הייתי אז, ב'זה'-" ואני השלמתי אותה- "אהה, היית מאלה שהיו אחרי בית ספר בתחנה..."
לא ממש המשכנו לדבר, לקחתי משם את ליר, אבל ישר היא הלכה אחרי והתחיל למשוך אותי אחרוה, לנסות להרביץ לי.
לא החזרתי לה, אפילו לא קיללתי אותה, למרות שממש רציתי.
כשהיא לא הפסיקה, וגם בעטה בי, אמרתי לה: "על תגעי בי, את תתעסקי איתי, לא אכפת לי איך תקראי לי, אני אלך אחרי זה לדווח עלייך,"
-ובאמת התכוונתי לזה.
היא המשיכה ללכת אחירו קצת, וליר הפרידה, ואז היא קראה לליר שמנה, וליר עוד שניה הביאה לה כאפה, לפי דעתי.
ישר משכתי משם את ליר, ואחרי כמה צעדים, כשהיא לא היתה מאחורינו, אמרתי לה "על תתייחסי, סתם דפוקה,"
גם אמרתי לה לא להחזיר לה וכאלה, כדי שאחרי זה נוכל להתלונן עליה בלי שנפחד שגם עלינו יהיה משהו.
כשהגענו לקולנוע (החנות שקנינו בה את המתנה היתה "הפנינג"), היא פתאום תפסה לי בכתף ומשכה אותי אחורה, ואמה משהו כמו "בואי הנה!"
ישר משכתי לליר בשרוול והסתובבנו לעבר הגשר. אמרתי לה לא להתייחס.
החברות של הילדה הזאת כבר החזיקו אותה פה, נראה לי שהן כבר ידעו שנתלונן, ידעו שחברה שלהן תסתבך.
כשדיברתי עם ליר אחרי זה, בסופר, אמרתי לה שאם מישהו עוד פעם יבוא אלינו והוא יהיה מהאירוע, ונגדנו, שלא תתייחס, הם סתם דפוקים.
היא לה ממש הפחידה אותי, הילדה הזאת, האמת, שאם הייתי רוצה, והיינו אחת על אחת, היא לא היתה קיימת עכשיו.
אבל אני יודעת מה ההשלכות של דברים, ואני יודעת שגם אם אני אביא עליה את כל שכבת י' בבצפר איילון, וזה יעשה לי טוב, מה זה יעזור לפתור את זה? ברור שאני לא אסלח לה או משהו, ואני ממש רוצה לראות אותה מתה, אבל בחיים צריך לעשות החלטות וזהו זה.
חוץ מזה, היא לא שווה את זה, ואני יודעת את זה. סתם אחת דפוקה.
ד"א- קיבלתי טופס הרשמה לאיזו פנימייה די מגניבה בירושליים, משהו של מדעים ואומנויות, ויש שם מוסיקה, ולפי מה שקראתי, נראה לי שאלך על זה.
רק חבל שזה רק מכיתה י', אבל לא נורא.
עוד שנה באיילון, ואני עפה מפה.
לגבי הסימן אם אני צריכה ללכת- אני חושבת שהטופס הזה אומר הכל.
למרות שהיתה לי התלבטות רצינית לגבי "האירוע", בגלל שהרי- היה את הריב, שזה יכול להיות סימן לעזוב, אבל ראיתי גם איך החברים שלי עמדו לצידי ועזרו לי, ואפילו בר הראה שהוא נחמד, וגם גיליתי שהכרתי אותו מלפני...
זה לא מצביע על זה שאני צריכה להישאר כאן, אם האנשים שאני אוהבת?
אולי, אבל רק העתיד יגיד.
יאללה, יש לי מבחן בתנ"כ להתכונן אליו, ביי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD