באמת שאני בשלב הזה, אף פעם לא ממש הרגשתי ככה, לא בעוצמה כזאת.
שאתה פתאום- כועס ושונא את כולם, אבל בעיקרון אתה ממש עצוב בגלל משהו.
זה פשוט כל-כך מרגיז אותי-
למה לאנשים שיש יותר יש יותר אפשרויות?
עד שממש רציתי לעשות משהו- ללמוד משהו!
אני לא יכולה- למה?
בגלל שאין לי מספיק כסף לזה, כי זה יקר מדי.
פתאום זה נראה לי כל- כך חסר תאם ללמוד, לדוגמא- גיטרה, אם אני לא יכולה ללכת ללמוד שם...
או בשום מקום אחר..
ולמה? בגלל שזה בצפר לפלנים טחונים, גם כן.
הם מקבלים מרצים באוניברסיטה, ואנשים שלמדו ויודעים מהחיים שלהם,
או לא יודעת מה- אבל הם הולכים ללמוד את מה שמעניין אותם, במקום ממש מגניב וכיפי-
בזמן שאני תקועה כאן, עם המכון הטכנולוגי המעאפן הזה, שגם שם כולם פלצנים, ועם תשבצי הגיון שאני יכולה לדחוף לתחת.
זה לא פייר.
אגב- עוד מישהו שם לב שנותנים יותר לאלה שיש ועושים ת'מוות לאלה שאין?
אני מתכוונת- עושים אירועים שלמים בחנויות המותגים הכי גדולות- כמובן כדי להביא קונים- שבהם באים סלבריטאים וקונים בגדים ודברים אחרים בהנחות לא הגיוניות.
ההנחות הן כמובן רק לסלבריטאים- זה כאילו אמור להביא קונים לחנות, אבל מה הרעיון לתת למישהו שמרוויח 20000 שקל בחודש רק על זה שהוא עומד מול מצלמה ומשקר, או עושה פרצופים דפוקים, או אומר שטויות- בגדים ונעליים ושלל מוצרים שעולים 300 שקל, ב- 70 שקל?
אולי הקצנתי איזה קצת, אבל זה לא בסדר- יש אנשים שהיו מתים לקבל את ההנחות האלה, והסלבריטאים-אעלק האלה, שבחיים שלהם לא עבדו בשביל משהו, וקבלו כל מה שהם רוצים מתי שהם רוצים- לפחות בזמן האחרון- מקבלים עכשיו את כל הדברים האלה כמעט בחינם, ורק בגלל שכמה בעלי חנויות מקבלים הרבה קונים- ורק לאותו היום שיש שם סלריטאים, כאילו כי הם באים לראות אותם.
איכ, זה ממש מגעיל. זה לא פייר, וזה לא בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD