ולא שזה רע, זה נורא נחמד דווקא.
בבצפר תמיד יש לי עם מי לצאת החוצה ולהירטב לגמרי, גם אם יש ברד (אהמ*בטי*אהמ),
ובבית אפשר לשבת מול החימום והטלויזיה, או סתם במחשב, ולשתות משהו חם, או להתכסות בשמיכה.
אפשר לעשות הכל בבית, אבל לא יוצא לי לצאת מהבית כמעט בכלל- ביטוי מעניין, אגב, הכמעט בכלל הזה...
דווקא נחמד לי בבית, האמת.
למרות שאמא יושבת על הוריד לסדר קצת, ולהחזיר צלחות לכיור,
ואחותי מעצבנת בטירוף בזמן האחרון,
ולפעמים אי- אפשר לעשות כלום בשקט ואז רק רוצה שכולם ייעלמו לשעתיים שלוש ו-
טוב, אז לא תמיד הכי נחמד בבית...
דווקא יש לי חשק לצאת להפוך ולקן (טוב, לקן לא כל-כך), לראות אנשים-
לדבר עם אנשים, להכיר אנשים, אפילו להתווכח עם אנשים!
רק לעשות משהו עם אנשים.
ואי-אפשר לעשות את זה, כי קר ויורד גשם, אבל כנראה שבשביל זה המציאו את המסנג'ר...
עשיתי עבודה לפני כמה זמן (עם בטי) על ספר שקשור להסטוריה של ישראל או משהו, לכבוד ה-60 שנה לישראל וכל זה,
ואיך שהוא הגענו לנושא הזה של הטוב והרע- איך שהם שונים אצל כל בן- אדם,
איך שכל בנאדם מפרש טוב ורע בדרך שונה,
איך שבשביל בנאדם הרע בשבילינו יראה טוב בשבילו (אפשר לומר, התפוז המכני, אבל אני לא אפרט...)
וגם- איך שאין בנאדם שיש בו רק טוב, או רק רע, ושכולנו בעצם גם טובים וגם רעים ואף אחד לא מושלם.
טוב, בקיצור הרבה...
ולגבי הנעליים מהפוסט הקודם- דודה שלי תקנה אותם,
היא תזמין אליה, ותשלח לי, אבל זה יגיע עוד מלא זמן, כי היא גרה בחו"ל (ניו-יורק לכל המעוניינים...)
אההה, מופנה לסתיו (אם תגיע לכאן)-
אנחנו צריכות לדבר, אני לא רוצה שתסבלי לבד, לפחות שיהיה לך עם מי לדבר.
וגם אם אין על מה לדבר בכלל- אז בכל זאת, להרגיש רע בלי חברים זה סתם משעמם =]
3> ותרגישי טוב (נפשית, גם פיזית, אבל הכי חשוב נפשית).
ולכולם- צ'ימו 3>
*שמתם לב שהארכתי את הפוסט היום? -על תענו על זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD