המצב הזה לא משהו...
זה גם לא משהו שתבינו- אני לא מצפה מכם להבין :\
הייתי מקווה שזה לא היה ככה,
הייתי מקווה שבתחום הזה-
אהיה כמו כולם.
כל-כך רציתי שזה יהיה ככה, פעם.
אני יודעת שלא מקבלים הכל בחיים, אבל קשה לי עם זה.
במיוחד בסביבה שבה אני נמצאת- ובמדינה הזאת... קשה לחיות ככה.
צריך תמיד לחשוב על הכל, בגדול- אי אפשר לחיות!
זה כאילו שאני הייתי צריכה להתבגר לפני הזמן.
להתגבר על העניין והפסיק להתלונן-
לחיות עם זה.
אני יודעת שלפעמים אני נורא ילדותית ומפונקת בנושא הזה- שדווקא בו אסור לי לעשות את זה-
אבל למה כשכולם יכולים, רק אני לא?
זה תמיד חייב להיות- כולם, ורק אני לא.
אתם מזלזלים בי,
לא מאמינים בי,
ובגלל זה לא אכפת לי-
כי אני יודעת שלא ראיתי עדיין גבולות,
אני יודעת שיש לי עוד מה לראות, מה לנסות...
זה כאילו שהמצב טוב, אבל הוא לא- אתם לא רואים את זה, כמו עיוורים.
יום אחד, אני אוכיח לכולכם-
ואז, אני אעמוד שם, על גג העולם, עם חיוך על הפנים,
ואצחק.
אצחק, לשם שינוי, משמחה.