אני מרגישה בזמן האחרון, למרות ההתכווצויות הבלתי פוסקות בבטן, שאני מתקרבת יותר אל החברים האמתיים שלי ומגלה מי באמת חבר ומי לא.
כמובן, אין באמת דבר כזה חבר אמיתי- או שמישהו הוא חבר, או שלא. מי שלא מתנהג כמו חבר, למרות שהוא כביכול אחד כזה, אז הוא לא חבר, וזהו זה.
כבר המון זמן שהרגשתי שאני מתרחקת מהחברים הכי טובים שלי-
הרגשתי לא נחוצה ולא קשורה לידם, כאילו אני שם רק לאור העובדה שאנחנו חברים טובים, אז הכל בסדר...
-לפי דעתי זה היה בגלל הריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שלא יצא לנו להיפגש- לא בחוגים, לא בבית הספר, כמעט בשום מקום.
הרגשתי כאילו אין ליבאמת בנאדם שאני יכולה לסמוך עליו, כי הרגשתי שהם התרחקו ממני- ואם הם, החברים הכי טובים שלי, התרחקו ממני, אז מי יהיה איתי?
לכל אחד יש חבר הכי טוב- אני יודעת שזה נשמע טיפשי, אבל כשכולם שווים בעיניך ואין בנאדם שיש לך איתו משהו מיוחד וזה חברות ממש חזקה וטובה- אתה מרגיש שונה ומיותר. זאת רק אני, כן? -אני לא מכלילה!
בכל אופן, הרגשתי ככה בזמן האחרון, ואני בטוחה שאני ארגיש ככה גם בעתיד-
אבל עכשיו, אחרי שדיברתי עם אנשים- לא בהכרח על נושאים כל-כך חשובים, אפילו סתם לדבר- זה גרם לי להבין שוב פעם למה אני כל-כך אוהבת אותם.
בעצם- אני מרגישה שהריחוק שהיה בינינו עשה טוב- כמובן, בזמן שבו זה היה, זה היה נורא לא נעים, אבל עכשיו אני מרגישה הרבה יותר קרובה אליהם-
כאילו לא משנה מה מפריד בינינו, תמיד נהיה חברים ממש טובים, גם אם כבר לא יוצא לנו להיפגש וזה... פשוט כי זה ברור וטוב וזה עושה טוב.
באמת שזה חימם לי את הלב, העובדה שהרבה יותר קל לי לדבר איתם עכשיו, מאשר בעבר.
מה גם שבזמן האחרון, כמו שכבר כתבתי, אני מבינה מי באמת יישאר איתי ומי לא- מי באמת אכפת ולמי לא.
המון זמן שאני רוצה להגיד שכשאנשים סותרים את הדעות שלי או את הרגשות שלי- זה מפריע לי.
אני לא מבקשת מאף אחד להסכים איתי, בהחלט לא!
האמת- אני דווקא אוהבת להתווכח עם דעות שונות משלי- זה גם מעביר את הזמן וגם יוצא לי לראות איך אנשים אחרים רואים את העולם, ולפעמים אני מושפעת מזה.
-מה שמפריע לי זה שכשאני מרגישה משהו- מישהו יגיד לי שאני לא אמורה להרגיש ככה.
הרגש שלי הוא שלי ורק שלי וגם אם תמצאו לי מליון סיבות למה אני לא צריכה להרגיש ככה- אני אמשיך להרגיש ככה.
כל בלבולי המוח שתעשו לי- זה לא יעזור, כי זה לא משהו שאני יכולה לשלוט בו.
שנוגע לדעות זה דבר שונה- כי דעות משתנות, אבל זה לא ככה ברגשות, ולמרות שאני יודעת- תאמינו לי שאני יודעת- שאני מתאלמתולא שמה לב להמון דברים-
זה בגלל שאני כזאת! אני אעדיף תמיד להסתכל על הצד הטוב של האדם, ואני יודעת את זה, וכל מי שמכיר אותי באמת יודע את זה- זה משהו שממש קשה לי לשלוט בו.
נכון- לפעמים זה בא לרעה, ולפעמים גם לטובה, ואני יודעת שאני צריכה להתחיל להסתכל על אנשים אחרת- כי אני רק נפגעת מזה, וזה לא מפתיעה, רק אותי.
כי אני לא שמה לב- וברצינות אני אומרת שאם כולם היו כמוני, לא היתה בעיה להגיע לאנרכיה, שהיא התנהגות חברתית שמתבססת על העובדה שהאדם הוא טוב מטבעו, ולכן לא צריכים חוקים או ממשל או שליט- כי האדם הוא טוב מטבעו! (אני לא אומרת סתם, קראתי על זה, ומי שעדיין לא הפנים שזאת אנרכיה- שיתחיל מיד להפנים!).
אז כמו שכולנו יודעים, כמה שזה נראה ככה אצלי- אני יודעת כמוכם שהאדם הוא ממש לא טוב מטבעו- ההפך.
רוב בני האדם תופסים מעצמם, אוהבים את עצמם יותר מדי, וכ'ו וכ'ו.
טוב, אז כל החפירה הזאת אולי לא נשמעת כמוני אבל היא כן XD
*אני מבקשת מכל מי שיגיב (בנאדם וחצי...XD) לא להגיב תגובות כמו "איזה חופרת!" וכ'ו כי אני יודעת שזה פוסט חופר- אבל הרגשתי צורך לכתוב את זה בשביל עצמי- לא בשבילכם, כי הבלוג הזה קיים בשבילי, אני כותבת בשבילי- לא בשבילכם. אז אם מישהו חושב שזאת חפריה, סבבה, גם אני, לא להעלות את זה לתגובות, וגם לא לכתוב תגובות שלא קשורות לפוסט- כי זה פאקינג מעצבן =\
ותמונה, כרגיל, לסיום:
איזה חמוד הוא כשהוא מחייך XD
-למה תמונה של היפי? כי אני מתחפשת להיפית בפורים! XDXDXD
טוב, זהו, ביי, צ'ימו3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD