אני לא אתן לעצמי להתרחק מהם בגלל זה, אני לא אוותר על היחסים שלי איתם בגלל זה.
אני אנסה להתקרב יותר, ולא בצורה נדחפת- פשוט מאוד אהיה יותר אני איתם-
אם אני אראה שזה לא מצליח, זה פשוט מאוד כי הם לא מתים על האני שלי, ואז בכלל אין לי למה לנסות.
אבל- אני יודעת שזה יקרה, בגלל שאני מכירה אותם מספיק זמן בשביל לדעת שבשבילם אני מספיקה-
כי עובדה שלפני שהלכתי למקומות אחרים והתרחקתי מהם- לא היו לי בעיות, במובן של- לא היו לי בעיות בכלל.
בקיצור, אני לא אפגע מזה שיש ריחוק, אני לא אתן לזה להעציב אותי-
באופן מסוים, אני פשוט עמדתי לבכות היום.
רציתי לקחת את התיק ולצאת מהכיתה בלי להסתכל אחורה, ככה, באמצע השיעור.
-ולא בגלל שמישהו אמר לי משהו מגעיל, ובכלל שאני יודעת שבשיעור אין להם הרבה מה לחפש אצלי-
פשוט כי באותו זמן הרגשתי זבל עם זה.
עכשיו, אני יודעת שזה הכל היה סתם-
סתם הרגשה מטומטמת, אם אני אשלב נכון, אני אדע מתי זה לא בסדר ומתי זה כן.
על D&D ויומולדת:
D&D- אני לא מפסיקה להתחבר לנושא הזה יותר ויותר- אני ממשיכה, ואני נהנית.
אנחנו צריכים (להדרכה) לבנות דמות מבחינת רקע והסטוריה וזה...
וגם כל הזמן אני לומדת יותר, ובכלל כיף שם.
אני גם צריכה לעשות הדרכה לשבוע הבא...
-האמת שאין לי ראש להכין את זה, חשבתי יותר בכיוון ספונטני- אבל כבר עדיף שאם יש לי הזדמנות- אני אנצל אותה טוב.
יומולדת- החלטתי שאני עושה מסיבה רק לבנות מהכיתה, מהסיבה הברורה שאני לא יכולה לעשות ליותר אנשים.
אני ממש רוצה לחגוג עם תמיר וליר וסתיו ואלינה ועם כולם, אבל זה לא אםשרי כי הבית שלי קטן, ואני חושבת שאני אהנה יותר עם תמיר, סתיו וכל השאר אם נהיה בחוץ ולא בבית- הרי במילא אנחנו אוהבים לעשות בלאגן ולהשתולל...
אני גם יודעת שהחברים שלא יבואו למסיבה בבית לא יעלבו, כי הם מודעים למצב ואני חושבת שהם יסכימו איתי שכדי לחגוג איתם בצורה יותר מטורפת =]
יואו, אני כבר מחכה ליומולדת... =]