הנסיך מקסים
אך, כמה שאני יפה...
הילד הכי יפה בעולם, זה אני, מקסים.
יש לי שיער חום בהיר, כזה שכל צבע נתפס עליו, למרות שלעולם לא אצבע אותו, הרי הוא כל-כך יפה מטבעו.
עיני תכולות, עורי בהיר מאוד ורך, נסיכותי.
אפשר להגיד, בעצם, שאני נסיך. הנסיך מקסים. אני הנסיך היפה ביותר בעולם, זה אני.
הורי מתגאים ביופיי, וכל הבנות אוהבות אותי כל-כך.
ניצלתי את יופיי, יצאתי עם המון בנות, וגם המון חברות היו לי- כל זה רק משעמום, כמובן, הרי אף אחת לא משתווה לי.
כל שרצתי מהבנות האלו שהייתי איתן היה מישהי להתנשק איתה, אפשר לומר- מישהי לשבות בקסמי ולחדור לתוכה.
פעם אחת, הייתי כל-כך משועמם שיצאתי עם מישהי לא כל-כך יפה, ואפילו קצת מכוערת.
האמת היא, שיצאתי איתה כי היא עניינה אותי, היא היתה חכמה, ידעה לדבר יפה ומעל לכל- היא העריצה אותי, והעריצה אותי יותר על זה שהצעתי לה לצאת איתי.
אני זוכר אמנם שנשקנית טובה היא לא היתה, וגם היתה שמרנית מדי, לא הסכימה "לדברים שמעבר", והרי, אם לא בשביל זה אז בשביל מה הייתי איתה, עם אחת כמוה?
בסופו של דבר, נמאס לי ממנה, מהשמרנית הזאת, וזרקתי אותה בטענה שהיא כבר לא מעניינית אותי ושהיא מכוערת.
היא בכתה המון, אמרה שאני אכזרי ושהיא לא מאמינה שהסכימה לצאת איתי.
התרגזתי כל-כך, הרי אני נסיך, מי היא שתדבר אלי כך, בעוד שאני התנהגתי אליה כל-כך יפה, וברוב טובי הצעתי לה לצאת איתי?
הכיתי אותה מיד על לחיה, לאחר שאמרה את מה שאמרה, ואמרתי לה שהיא לא שווה בכלל שאסתכל עליה, תפסתי אותה בידיה והכרחתי אותה להיפתח אלי-
זאת היתה הפעם הראשונה שלה, והיא בכתה המון וצעקה עלי שאעזוב אותה.
כעסתי עליה, על החוצפנית, על כך שאפילו אחרי שהראיתי לה מה אני שווה, אפילו אחרי שנתתי לה את מתנת הפרידה שלי-
כך היא מדברת עלי, צועקת עלי, שלא כמו אף אחת אחרת לפניה.
הסתלקתי משם בכעס ולא שמעתי ממנה יותר, ומבחינתי היא עדיין סתם עוד בחורה, אבל יש משהו אחד בכל מה שהיה לי איתה שאני עדיין לא מבין-
איך זה שבכל פעם, כשאני נזכר בה ובכעס ובעצב שראיתי בעיניה כשצעקה עלי, איך זה שאני, הנסיך מקסים, הנסיך היפה ביותר בעולם כולו, מרגיש מכוער כל-כך?
והנה ההפניה גם לפוסט הזה D:
נ.ב- פוסט קודם זה עוד סיפור לתחרות, אז תקראו את שניהם כי פירסמתי אותם בהפרש של בערך חצי שעה או פחות D:
נ.ב.ב.- שוב, ביקורת בבקשה D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
reniXD