"אני הוא אמן האשליות.
אם ארצה, תראה אותי, אם לא- לא תראה.
אם ארצה, תראה את מותך- אבל לא...
קודם כל, אשחק בך.
אשתעשע בנשמתה חסרת כל יכולת- בנשמתך- שכך בטעות נקלעה אלי.
אראה לך דברים שלא קרו מעולם, אגרום לך לעשות דברים שמעולם לא העזת לנסות.
פתאום- כל פחדיך ייעלמו, אני מבטיח!
תוכל לעשות כל מה שתרצה, בתנאי שתציית לי.
כל דבר שארצה- תעשה.
ובעצם- לא את רשותך או את שבועתך אני צריך- רק את כוחותיי.
אצור לך עולם טוב, את העולם בו תמיד רצית לחיות- ואתה תציית לי, תהיה לי לבובה...
ואז, בבוא הזמן, תהפוך האשליה למציאות.
בלי היכולת להתגבר על כוחותיי, תמצא את עצמך, משרתי חסרי היכולות, כבול אליי כאל מנהיג, כאל אדון- ואכן, אדון אהיה עליך.
לפי רצונותיי תחיה- אם ארצה.
וכשאשתעמם- אהרוג אותך, אפטר ממך.
בשבילי- תהיה רק בובה במשחק שאני משחק...
בובה בלי יכולת להתלונן, לפעול מרצונה, בעצם בובה- בלי היכולת לחיות.
עכשיו, אתה באמת רוצה להמשיך?"
-"אני רוצה שתהיה לי לאדון... אדוני!"
"ברצון, משרתי, אהיה לך לאדון."
הפניה