I solemnly swear that I am up to no good

יש לי אולי חמישה ספרים מתוך 16, בערך חמש מחברות ספירלה גדולות, דפדפות עם קלסרים, רק הקלמר מוכן.

גם... מבחינה נפשית אני לא מוכנה לחזור לשגרה הזאת.

מצד אחד אני אשמח שיהיה לי כל יום מה לעשות, אני לא אצטרך להתייבש בבית כל היום.

מצד אחד, בית ספר יכול להיותה קלה אחרי חופש.

אבל אני לא מכונה בכלל, לא יודעת אם אני בכלל אצליח לקום (בעצם, אני יודעת שכן, מההתרגשות).

מבחינה חברתית אין לי מושג מה יהיה.

במהלך החופש ראיתי רק את גבי, אופיר, ופעם אחת גם את בטי.

לא יודעת אם אנשים השתנו או לא, חודשיים זה בכל זאת הרבה...

נורא לחוצה, גם מבחינת חזרה ללימודים, סוף השנה בגרויות.

אין לי מושג מה יהיה... אבל אני כן יודעת שאני נכנסת לזה עם ראש פתוח, למה שזה לא יהיה, ובכלל.

אני מכתוונת לקחת הכל צעד אחד קדימה, והאמת, שיש לי הרגשה שזאת תהיה שנה טובה. מיוחדת.

מעניין אם אני צודקת או אם זאת סתם התרגשות.

מצד אחד...

דואגת. דואגת לאבד את מה שיש לי.

מאוד, כי זה כל מה שיש לי, וזה הכי חשוב.

מצד שני...

זה מוכיח אותי אחרת כל הזמן.

מוכיח לי שאני טועה, ושאין לי מה לדאוג.

בדרך כלל, אני לא אוהבת לטעות... אבל כאן אני שמחה שאני טועה.

מצד שלישי...

מה שיהיה יהיה.

גרסא ל love story, הייתי בהלם:

you belong with me  :]

הצבעים קצת חזקים מדי אבל לא נורא.

בגדול, אני אל אוהבת את טיילור סוויפט, אבל את תקופת love story לא טרחתי להסתיר, גם אחותי ואמא שלי התחרפנו בגללי.

והיי היי, היא לא העניין כאן, אלא ההוסט קלאב המועדף עלי ^^

והנה משהו חדממד לסיום:

האהא, brother-love ROCKS 

P;

צ'ימו