בשבילו-
עוד שנה עברה.
אני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ראיתי אותו, או דיברתי איתו,
ואני כבר לא סופרת את השנים.
ואת הנסיעה אליו שמעתי, ממש בפוקס, את "were'd you go" וכל השיר פתאום דיבר אלי...
והוא היה כל-כך נכון, כי אני למרות שאני כבר כמעט לא מתגעגעת,
אני עדיין חושבת לפעמים-
"מה היה אם הוא לא היה עוזב? איך הוא היה מגיב לי, מתייס אלי?
ו- האם הוא עדיין היה אוהב לאכול דברים חריפים?"
עכשיו, שלא כמו פעם, הכל עולה במן הומור כזה,
כאילו זה תמיד היה ככה, שהוא איננו.
והאמת, שיותר טוב לי לחשוב על זה בהומור כזה.
זה פחות כואב, למרות שאני זוכרת אותו טוב, ועדיין קצת רע לי לחשוב על זה.
הוא היה בנאדם מיוחד, באמת.
חבל שהלך...
נ.ב לא שכחתי, ואני אף-פעם לא אשכח.
בשבילה-
אני ממש מצטערת על זה ש"נטשתי" אותך, באמת.
זה התחיל בזה שלא הרשו לך לצאת למדיה, ונכון שבהתחלה השתדלתי לבוא אלייך, או שנלך לסרטים או משהו..
אבל זה קשה יותר ככה, כי אני לא אוהבת להיות בבית ולראות סרטים-
אני אוהבת לצאת, החוצה, לראות אנשים, מקומות, כאלה. את מכירה אותי.
וללכת לסרט- מילא, אבל זה לא שתמיד יש לי כסף, נכון?
ואני ממש לא מצדיקה את זה שכשהלכתי לסרטים עם תמיר וסתיו לא קראתי לך.
אני אפילו לא יודעת למה, אני מניחה שפשוט די שכחתי אותך.
אבל עכשיו, לפחות עכשיו, נמשיך לשמור על קשר דרך הנוע"ל, וגם יש טיול עוד מעט, אז בכלל.
וגם נצא לשוק ראשון, ונעשה עוד דברים מגניבים ביחד, נאושש את הקשר בנינו.
וכי תאמיני לי שאני רוצה.
ובאמת שהרגשתי שלא "היית שם" כמו תמיד.
והיית חסרה לי.
והיה ריק בלעדייך.
ושייתנו לך לצאת כבר קיבינימט.
חחח =]
I <3 you
נ.ב תודה על אותו יום.
בשבילו-

בשבילה-

פוסט הבא- כנראה פוסט התכוננות לאייקון ולטיול, ועל זה שמשעמם לי.