דבר תורה

סליחות ברוטב צ'ימיצ'ורי

א.     עורבא פרח

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שירה עמוד 524

עורב מה הוא אומר,

מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו יתעו לבלי אוכל;

נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו.

על דשא ירוק בבקרו של היום

זוג עורבים ינקרו בשמחה.

חליפות את ראשם הם ישאו למרום

יפצחו מקורם בברכה.

ברוך המוציא תולעים מן הארץ

ילחש העורב בדממה.

ועל קומץ זרעים תקדש עורבנית

ברוך בורא פרי אדמה.

אחר יפרדו זה מזו לדרכם

וכרגע ראשם יהפכו בתחינה,

לו ישוב יפגישנו בורא העולם

נישא את כנפינו אליו בתפילה.

תהילתו נזמר, בדואט נודה-יה.

ונשובה יחדיו לנקר אדמה

ולעת ערב בשדה תפוחים נברך

למקדש את עורביו בקרקור אהבה.

למשמע קרקורם יאטמו את אזנם

כל עוברים ושבים, ויניעו ראשם.

אך ערבה לקדוש ברוך הוא שירתם

מכל מקהלות ושירות בני אדם.

ואחפץ כי בכלות שנות מאה ועשרים,

אשב מסתרים עמהם במדורם,

ובסוד מלאכי-אל שחורי הכנף,

נרננה לבורא בשירם

ב.      לכוד בקורי עכביש

העכביש טווה לרשתות את קוריו

ללכוד בם זבובים

להשביע רעבונו.

ואני טווה מילותי לשירים

ללכוד בם הגיונות

להטביע יגוני.

וריבון עולמים טווה מרבד פרחים

ללכוד לבבות

להרוות אהבות.

נכתב בהשפעת קריאה בשירת ייטס וכריך מזעזע ברוטב צ'מיצ'ורי   28  באוגוסט 2007