דבר תורה

דעת בעלי התוספות על האיום האיראני

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יודע שאינני מעריץ את חכמי עם ישראל הערצה עיוורת. אני בוחן את המקורות שהם השאירו בעין ביקורתית , לפעמים יותר ולפעמים פחות, אבל אף פעם אינני מניח שדבריהם נאמרו ברוח הקודש, שרוח הנבואה שרתה עליהם ושדבריהם אמת נצחית שאיננה ניתנת לעירעור.

היום נסדק הסדק הראשון בחומת ההיגיון הרציונלי בו אני בוחן חכמי עם ישראל לדורותיהם.

זה הזמן להזכיר שאת השליטה שלי במקורות התלמודיים והבתר תלמודיים אני חב לא במעט לתקליטור פרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן (גירסה 12+ בנתיים), ולתכנת החיפוש והאיחזור המעולה שלו. חיפוש ממוחשב מדרך הטבע מעלה שלל מקורות, רובם לא רלבנטיים למטרתהחיפוש. לעיתים בחיפוש כזה מתגלה מקור שהוא פנינה בפני עצמה, ודבר כזה קרה לי היום תוך כדי עבודה על האחות הקטנה (חלק ב יפוססט בקרוב).

נתחיל במדרש תלמודי (בבלי, מסכת עבודה זרה דף ב עמוד א ). אביא את הסיפור בהשמטת  קטעים שאינם חיוניים לעלילה:

דרש ר' חנינא בר פפא, ואיתימא (דעה אחרת דרש) ר' שמלאי:

לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ס"ת ומניחו בחיקו,

ואומר: למי שעסק בה יבא ויטול שכרו.

מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא,

שנאמר: (ישעיהו מג) כל הגוים נקבצו יחדו .

אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא,

אלא תכנס כל אומה ואומה .

...

[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה.

... .... אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם?

אומרים לפניו: רבש"ע (=רבונו של עולם),

הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו,

וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה.

אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם,

כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם,

תקנתם שווקים להושיב בהן זונות,

מרחצאות - לעדן בהן עצמכם,

כסף וזהב שלי הוא, שנאמר: (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות,

כלום יש בכם מגיד זאת? (=האם יש בכם מי שיודע תורה כי "זאת" ="תורה" כפי שדורש)

 ואין זאת אלא תורה, שנאמר: (דברים ד) וזאת התורה אשר שם משה!

מיד יצאו בפחי נפש.

 יצאת מלכות רומי, ונכנסה מלכות פרס אחריה. ...

... דהא חשיבא בתרה.(= שהיא שנייה בחשיבותה לרומי)

 ומנלן?(=ומניין לנו שהיא שנייה לרומי?)

 דכתיב: (דניאל ז) וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב,

(=שכתוב בספר דניאל "וארו חיוא  אחרי תנינא  דמיא  לדב" כלומר החיה השניה אחריה דומה לדב , והדב מסמל את מלכות פרס)

 ותני רב יוסף: אלו פרסיים, שאוכלין ושותין כדוב,

ומסורבלין [בשר] כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב.

אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם?

אומרים לפניו: רבש"ע, הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו,

הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם,

 תקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים - לעשות בהם אנגריא,

מלחמות אני עשיתי, שנאמר: (שמות טו) ה' איש מלחמה,

כלום יש בכם מגיד זאת?

שנאמר: (ישעיהו מג) מי בכם יגיד זאת,

ואין זאת אלא תורה, שנאמר: וזאת התורה אשר שם משה!

 מיד יצאו מלפניו בפחי נפש.

הסיפור הוא שלעתיד לבוא, כשהקדוש ברוך ייתן שכר לישראל שעסקו בתורה בהיותם בגלות, הוא ידחה את רומא ופרס מלקבל שכר כמותם מפני שכל מה שעשו עשו לטובת צצמם ולא למען ישראל.

עד כאן סיפור נחמד שמבטיח שבסוף היהודים יקבלו שכר על שעסקו בתורה.  בסיפור הזה מוזכר פסוק מספר דניאל המוכיח שהפרסיים המסומלים בדב , הם שניים בחשיבותםלרומאים. על כך באה הערת בעלי התוספות (מפרשי התלמוד במאה ה12-13 , חלקם ישבו בספרד ובצפון אפריקה אך רובם ישבו בצרפת ופרובאנס או באזורי הריין והדנובה) שמשכה את תשומת לבי:

וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב –

וא"ת (=ואם תאמר) אדרבה מלכות בבל עדיפא שנמשלה לארי

דכתיב (ירמיה ד) עלה אריה מסבכו והארי מלך בחיות ?

שואלים בעלי התוספות : מדוע סבור התלמוד כי הדב הוא החיה השניה בחשיבותה.  אולי מלכות בבל שנמשלה בספר ירמיהו לאריה  היא החשובה גם מרומא וגם מפרס, שכן האריה הוא מלך החיות?

וי"ל (=ויש לומר) דאע"ג (=שאף על גב) דארי מלך

מ"מ דוב הוא עז יותר ובעל תחבולות

ועונים ("ויש לומר") בעלי התוספות כי אמנם האריה הוא מלך החיות אבל הדב אמיץ יותר וחכם יותר... (להזכירכם aqua= דב...), יש להם דעה טובה על פוליטיקאים...

עכשיו נשים לב להסבר נוסף שמביא רבי יצחק , מבכירי בעלי התוספות.

... ורבי יצחק מפרש דבבל לא נמשלה לארי

 אלא בשעה שהיתה מושלת בכל העולם

ועתה היא ממלכה שפלה

בבל היתה משולה לאריה בתקופת גדולתה, אבל  היום היא ממלכה שפלה, כלומר חלשה ומושפלת. כך כותב רבי יצחק במאה ה12. למען האמת בבל-עיראק בתקופת התוספות היא צל חיוור של גדולתה מימי הארון א-ראשיד ושחרזאדה (אלף לילה ולילה) ושיאה של תקופת העבאסים במאה ה7-8. במאה ה 11 נכבשת עירק בידי סלאח א-דין המאחד אותה עם מצרים ויוצא ממנה לכבוש את סוריה ולשחרר את ארץ ישראל מידי הצלבנים. במאה ה13 עיראק יורדת משאריות גדולתה, ובמחצית השניה של המאה נכבשת בידי המונגולים. מאז ועד סדאם חוסיין אין עיראק תופסת מקום משמעותי בהיסטוריה.

אבל פרס גם עתה היא חשובה אחר רומי

ותעמוד בחשיבותה עד סמוך לביאת המשיח

כמו שמפרש בסמוך.

"פרס", איראן , חשובה לדעת רבי יצחק "גם עתה" כמעט כמו  רומי- לא ממש מדויק. בזמנו גם עיראק וגם איראן נמצאות בשולי ההיסטוריה. הדרמה במזרח התיכון מתחוללת אז בארץ ישראל, שהממלוכים כובשים/משחררים מידי הצלבנים. למעשה רק בימים אלו, לראשונה מאז ימיהם של בעלי התוספות, לאיראן  יש מעמד משמעותי בהיסטוריה, בעוד עיראק היא בבל מושפלת. רבי יצחק מתאר מצב גיאופוליטי שיותר משהתאים לימיו מתאים לימינו , ולא לשום תקופה באמצע.... ואולי הוא התכוון לראשית המאה העשרים ואחת??????

"ותעמוד בחשיבותה עד סמוך לביאת המשיח" נו באמת......למה הוא היה צריך להבטיח את זה??????