דבר תורה

על הגורמים לרעש אדמה – תשובה לבניזרי

אני מניח שכבר היו כאלה שפשפשו ומצאו מהיכן שאבו חכמי ש"ס ובראשם שלמה בניזרי  את תובנתם לגבי הומוסקסואלים. בניזרי הסתמך בדבריו על ה"גמרא". כשתלמיד חכם מצטט  "גמרא" הוא מצטט את התלמוד הבבלי בדרך כלל. אלא שהפעם התכוון בניזרי לתלמוד הירושלמי. לטובת אלו שטרם ראו את המקור המלא אביא אותו בפניכם.

אקדים ואומר שחכמי התלמוד לא ממש אהבו הומוסקסואלים.   לא בדקתי מה היה המעמד המשפטי של הומוסקסואליות באימפריה הרומית. אבל רבים רבם וטובים באימפריה,  קיימו יחסים כאלו בסתר ובגלוי. נזכיר למשל את הקיסר אדריאנוס, איתו יש לעם היהודי חשבון מאז שדיכא את מרד בר-כוכבא, ואת אנטינואוס שהיה המאהב הידוע בציבור שלו. לחכמינו הייתה סיבה טובה לזהות מין הומוסקסואלי עם השלטון הזר, ולהכחיש ולהדחיק קיומם של דחפים כאלה בתוכם. ובכל זאת הדיון בגורמי רעידות האדמה בירושלמי מורכב יותר מההצגה האוילית של בניזרי.

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ט דף יג טור ג /ה"ב

אליהו זל שאל לרבי נהוריי

מפני מה באין זועות לעולם

אמר ליה בעון תרומה ומעשרות

כתוב אחד אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה

וכתוב אחר המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו

 הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו

בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקנן

תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה

ואינה ניזוקת כלום

בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום

 ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקנן

המביט לארץ ותרעד

המדרש כתוב בעברית תלמודית שאיננה שכיחה בתלמוד הירושלמי, ורק הביטוי "אמר ליה" במקום "אמר לו" הוא בארמית. "זועות" הוא השם העברי התלמודי לרעידת אדמה. המדרש מוצג כדיון בין אליהו הנביא לרבי נהוראי, שעל פי המסורת התלמודית מזוהה עם רבי מאיר. אליהו שואל ריטורית את רבי נהוראי מה גורם לרעידת אדמה. תשובתו היא "בעוון תרומות ומעשרות",  כלומר רעידות האדמה נגרמות מהתרשלות הציבור הישראלי בהפרשת תרומות ומעשרות. לשם כך הוא דורש שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה (דברים פרק יא , יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

פסוק זה מופע אחרי פסוק  בשבח ארץ ישראל, אשר "למטר השמים תשתה מים", כלומר הא-ל מיטיב עם הארץ ומוריד לה גשמים. לעומתו הפסוק בתהילים ( קד, לב): הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: מציג את השגחת הא-ל כפורענות. רבי נהוראי מסביר את הסתירה בפסוקים במושגי שכר וענש. הא-ל בוחן את מעשי עם ישראל, אם הם מקיימים מצוות מאלו התלויות בארץ, אזי אין עונש ואין נזק. אבל אם ישראל אינן עושים רצונו של מקום ואינם מקיימים את מצוותיו אזי יבוא העונש "מביט בארץ ותרעד". רבי נהוראי בוחר במצוות המעשרות כמבחן לעשיית רצונו של הקדוש ברוך הוא. אין הסבר לבחירה זו. ניתן לשער שמצווה זו בה נדרש האדם לוותר על חלק מהיבול שכה עמל הגידולו, מגדירה את היחסים שבין האדם, הסביבה והא-ל , ועל כן היא נבחרה כמבחן לקיום המצוות. אפשר שהסיבה היא שמצווה זו נבחרה על ידי הנביא מלאכי כמבחן לירידת הגשם כנאמר במלאכי ג,י: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:

אליהו הנביא מקבל את התשובה אך מציע תשובה יותר טובה :

אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא

אבל כך עיקרו של דבר

אלא בשעה שהקב"ה מביט

בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות

יושבות בטח ושאנן ושלוה

ובית מקדשו חרב הוא

אפילון לעולמו להחריבו

הה"ד שאוג ישאג על נוהו

בשביל נויהו

"כך היא סברא דמילתא" , כלומר כך הוא מובנם של הפסוקים. אלא שלאליהו הסבר משמעותי יותר. הקדוש ברוך הוא רואה שמוקדי התרבות הרומיים, התיאטראות וזירות הקרקס, פורחים ומשגשגים, בעת שבית המקדש חרב. מרוב צער על אי הצדק שגרם, הוא מבקש להחריב את העולם ומרעיד את האדמה. בעוד רבי נהוראי קושר את אסון הטבע לשכר ועונש, התשובה הנמסרת בשם אליהו הנביא מנתקת את הקשר בין אסונות הטבע דוגמת רעש האדמה ובין קיום  או אי קיום מיצוות. לפי אליהו רעש האדמה הוא ביטוי קוסמי לחורבן של המקדש . תשובת אליהו מסתמכת על הפסוק (ירמיהו כה, ל):וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְקֹוָק מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: האל שואג , ושאגתו היא רעש האדמה, בגלל "נוהו" , כלומר הרעש בא בגלל בית המקדש החרב.

אמר רבי אחא בעון משכב זכור

 אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך

על דבר שאינו שלך

חייך שני מזעזע עולמי על אותו האיש

רק עכשיו אנו מגיעים למקור לסברתו של בניזרי. אחרי שתי דיעות, זו של רבי נהוראי וזו של אליהו הנביא, רק במקום השלישי מובאת דעתו של רבי אחא, חכם בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל (סביב 300שנת  לספירה). הוא אכן קושר בין רעידת אדמה ובין חטא, ומנצל את ההקשר האירוטי של רעידת האדמה, למיניות אסורה. אגב במדרש מאוחר יותר, מדרש תהילים, הפך "משכב זכור" ל"גילוי עריות". 

 אך בזאת לא מסתיים הדיון ויש עוד דעה אחת שמין הראוי להשמיע לשלמה בניזרי:

ורבנן אמרי מפני המחלוקת

ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל

"רבנן"כלומר חכמים שלא פורשו שמותיהם, טוענים כי רעש האדמה בא בשל מחלוקת, כלומר בגלל פילוג בעם.הם דורשים את  הפסוקים בזכריה י"ד, ה וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְקֹוָק אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ:

הרעש הגדול בימי עוזיהו נדרש בדברי חז"ל בקשר למסופר בדברי הימים ב' פרק כו , טז-כ. עוזיהו המלך בקש להקטיר קטורת במקדש, וכעונש זרחה הצרעת במצחו. חז"ל קושריםרגע דרמטי זה זה עם "הרעש בימי עוזיה מלך יהודה". "מחלוקת" היא ויכוח על סמכויות השלטון. במילים אחרות לדעת חכמים רעידת אדמה היא עונש על פוליטיקאים שאינם יודעים את מקומם!