דבר תורה

 בבלי תענית דף ג עמוד ב

בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר,

ואם בא להזכיר - מזכיר.

מאי טעמא? - אמר רבי חנינא: לפי שאין נעצרין

 (אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי?

 (=מניין לנו שרוחות אינן נעצרות לעולם)

אמר רבי יהושע בן לוי: .. (זכריה ב') כי כארבע

רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה', ..

.כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות –

כך אי אפשר לעולם בלא ישראל.

אמר רבי חנינא: הלכך: בימות החמה,

אמר משיב הרוח - אין מחזירין אותו ...

ניצבתי נפעם בראשו של מצוק

בבית ספר שדה הר-הנגב

ותיק הטלית של אבי נוחו עדן

מתחת זרועי בדרכי לתפילת שחרית.

תחתי מאדים המדבר באור שמש של בוקר

אין רוח רק קול הדממה הדקה, דממת א-לוהים.

ועל דומית המדבר ידאה לו הנשר

סובב לאיטו עלי תרמיקת בוקר

כנפיו הפרושות דוממות לא יניע אברה

כך נסחף בדממה מתחתית המכתש אל שחקים

עלי רוח הקודש נישא עד מעל לראשי ההרים

עד מעל לראשי, כך סובב הוא אלי

ואחר הוא יחוג אל השמש נסתר מעיני...

ורוח א-לוה אזי תשאני אל בית התפילה

אלי בית הכנסת, לשיח גבורות הבורא,

שהוא את הרוח משיב ומוריד את הטל,

ואין מעצור לרוחו, וכל שנדרש מאיתנו

כנפים לפרוש  בדממה,  ועל רוחותיו

 להמריא אל אין קץ ואל אין מעצור

וזו תפילתי שאמרתי בבקר שבת

 בבית ספר שדה הר הנגב