דבר תורה

הפעם אני מביא דבר תורה שחברה רעייתי פרומה.  את שלי אביא בעזרת השם במוצאי שבת.

פרשת "שלח"- תשס"ח

עוד פרשה של מרד לפנינו.

מסע ארוך ומתפתל של עם ההולך אל ארצו, אל בגרותו...אל בניית ביתו, תוך כדי ספורים של מרד...כמו ילדים בגיל התבגרות....לפנינו עוד סיפור של מרד...

העם הזה, או הקבוצה הזו, כבר הולכים ונחים, שנתיים וחודש, כפי שנאמר בפרק י 11 "ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן ....במדבר פארן... מכאן נשלחים השליחים לתור את הארץ (לא כתוב בכל הסיפור כי הם מרגלים....) לתור פירושו לחפש, לראות,,,

בפרשה שלפנינו מפרק יג'1-יד'10.עשרה חלקים.

1.הפקודה או האישור האלוהי לשליחות של שנים עשרה האנשים.ושמותיהם המדויקים.

2.ההוראות של משה לשליחות זו.

3.פעולת השליחים בגבולות ארץ כנען

4."וישובו מתור הארץ מקץ40 יום"

5. דווח למשה ואהרון וכל עדת בני ישראל...

6. תגובת היחיד של כלב בן יפונה...

7. ויוציאו דיבת הארץ...

8.ותשא כל העדה...

9.תגובת יהושע וכלב.

10.ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים....

במרכז הדווח של התרים את הארץ מתחוללת  דרמה כאשר כלב בן יפונה משבט יהודה היחיד מתפרץ ואומר משפט שעד היום אינו נס ליחו "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה..."

"והאנשים אשר עלו עימו (אלה אנשים בעלי דעה אישית הם כבר לא שליחים...)אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו".

 ומכאן ואילך הכל מתנהל על ידי הדיבה ולא דיווח אמיתי של שליחים.(ראה נ' ליבוביץ בספרה על במדבר).

הביטויים המראים בצורה  אומנותית עד כמה השליחים ודאי חשבו על כל מילה שהם רצו לומר הם:"וישובו מתור הארץ...מקץ 40 יום.. וילכו ויבאו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל ...וישיבו אותם דבר... ויספרו לו..ויאמרו. באנו אל הארץ אשר שלחתנו...לכל הביטויים הללו ישנן מקבילות בסיפורים המקראים השונים שתפקידם להשהות ולהבהיר את העומד להתרחש...

בפרשה זו ישנם ביטוים רבים בעברית שעד היום הם מהווים משפטים מכוננים, משפטי מפתח בשפתינו כגון "ארץ אוכלת יושביה " או ההיפך מכך "ארץ זבת חלב ודבש.." או ונהיה בעינינו כחגבים".."נתנה ראש ונשובה  מצריימה...."

המגיבים בצורה שונה ואמיצה הם במיעוט והם הם המנהיגים של העם לעתיד הלא הם כלב בן יפונה, אב קדמון של שבט יהודה... והאב הקדמון של שבט אפרים הלא הוא יהושע בן נון... לפנינו פרשה של סיפור נוסף להראות עד כמה הם אלה המיוחדים אל מול העדה הנסחפת עם כלם...

אי אפשר בפרשה זו שהיא כה רלונטית עד ימינו שלא לעסוק בהשלכה לימינו..

לשם כך אני רוצה להשוות את פרשתינו לפרשה הקודמת המופיע בפרק י'29-34.

בפרשה זו אומר משה לחוב בן  רעואל המדיני  "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לך איתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל ... והיה הטוב ההוא אשר יטיב ה' עמנו והטבנו לך."

לא סוד הוא כי אני עוסקת זה שנים בנושא של גיור בארץ ישראל ....ידוע הוא כי הגיור של התנועה הקונסרבטיבית לא התקבל בקלות בעיני מדינת ישראל... וכמובן אינו מתקבל עד היום בעיני האורתודוקסיה ...אבל כולי תקווה שעיניכם הרואות גם בתוך האורתודוקסיה ישנן מריבות וחילוקי דעות..

אני רוצה לטעון כי אלה  המושכים את העם להסתגרות, להליכה אחורנית הם אנשי העדה המפחדים ללכת קדימה לראות את  הטוב שה' נתן לנו ולחלוק את הטוב גם עם אנשים מבחוץ מחוץ למעגל של העם שלנו..." והיית לנו לעיניים" אומר משה לחובב בן רעואל..

תמיד קל יותר לחזור אל המקום המוכר .. אל מחוזות קטנים ישנים. אבל מוכרים בטוחים הם לא מוכנים להסתכן.. לכן הם מושכים איתם אחורנית את הרוב..הם אלה התרים...שליחי השקר..הם לא מוכנים לעלות.

אך משה שכבר רצה לנוע מהמקום בו הם מתעכבים, כבר חשב על אנשים טובים באמצע הדרך... בא ותהיה לנו לעיניים...לחלוק את הטוב..

ההסתגרות הזאת מוכרת לנו מספר בראשית... בו ה' אינו מאפשר לחבורת פאשיסטים  להתאגד... הם אומרים "פן נפוץ"..וה' אמר:" ויפוצו בכל הארץ." כן, אני מתכוונת לדור ההפלגה הבונים את מגדל בבל.   ה' תיכנן בפרק א' בבריאת העולם כי בני האדם ירבו ויפרו ויפרצו אל העולם כולו. זו מנהיגות חשוכה שמפחדת..אבל הם הצעקנים והם הרוב .. והם רוצים לרגום את משה ואת אהרון ואת כלב ויהושע.

 בפרק יא' 11 בפרשה הקודמת, נאמר העם בוכה למישפחותיו איש לפתח אוהלו..."

הביטוי "איש לפתח אוהלו" היא קריאת מרד קלאסית "איש לאוהליך ישראל" המופיע לאורך סיפרי שמואל ומלכים....

העם המורד אומר בפרשה הקודמת..בפרק יא'5"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצריים חינם...."

סדרתינו מסתיימת בפרק טו' 37-41 הלא היא פרשת ציצית..גם שם ביטוי לתור אחר עיניכם והמילה זיכרון מופיע פעמיים..."וזכרתם את כל מצוות ה'...."ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם....למען תיזכרו ועשיתם.."

זיכרון הוא דבר חשוב אבל מה ואיך זוכרים ומה  הזיכרון אם אנחנו רוצים לזכור קרפיונים של הגולה... אז נישאר שם עם כל המשמעויות.. אבל אם פנינו לערכים נצחים מתוך חופש חירות אז עלינו לזכור ערכים של אמונה של חופש הבחירה.. ולאפשר לאנשים להצטרף ללמוד לדעת ולהבין.

לסיום

קטע מיתוך ר' יצחק עראמה

לסיכום בעיני לזכות בארץ ישראל ולשבת בה לא יכול להיות מתוך צימצום מתוך הסתכלות אחורנית אלא עי' ערכים של התפתחות האמונה היהודית על רבדיה....