לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דבר תורה

בן כמעט ששים, אוהב שלום. מצא את הבלוג של הקב"ה בראי שלו, ויודע שגם זה הבל. מכור לחיים טובים(מה זה?), ספרות המדרש ואגדות חז"ל, ספרות בכלל, זיהום הסביבה ומוסיקה קלסית. הבלוג יעסוק בהתמכרויות שלי ושל אחרים גם.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

נחש שרף ועקרב


נחש שרף ועקרב

פרשת עקב מסיימת את החלק ה"היסטורי" שבספר דברים. בצד הניסים שעשה הא-ל לעמו ביציאת מצרים ובמסעותיו במדבר יש אזהרה מפני הפיתויים האורבים לעם בארץ. בתוך כל אלה משולבים  תיאורי טבע: חי, צומח ודומם (דברים ח ):

(יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

(טו) הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ:

תיאורי הטבע מציתים את הדמיון של חכמינו וכך אנו מוצאים במדרש "תנחומא" לפרשת בשלח :

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בשלח סימן יז

אמר ר' יוסי היה שם [במדבר] נחשים כקורות בית הבד, ועקרבים כמלא הזרת,

וכן הוא אומר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו' (דברים ח טו).

 

בשבוע שעבר, בשבת נחמו, דנתי במדבר כמטפורה לגלות. והנה נזדמנה לי אפשרות נוספת לבחון את המדבר  כמטפורה, הפעם דרך עולם החי המדברי המשתקף בדברי חז"ל. יש במדבר "נחש שרף ועקרב. הנחש והעקרב משקפים שני קצוות של רצף הסכנה. הנחש גדול כקורת בית הבד ולעומתו העקרב קטן "כמלוא הזרת". כאן מביא הדרשן מאמר אגדה המרחיב בתיאור סכנת הנחש:

מעשה בשבור מלכא שהיה עובר שם [במדבר],

ועברה שיירא ראשונה, ובלעה הנחש,

עברה שניה ובלעה, שלישית ובלעה,

והיה המלך יושב ומיצר.

 היו עמו שם איסקולסקיטון, אמרו לו מה אתה עומד, הביא עשרה גבורים,

והביא.

 אמרו לו ימלאו סרודות (פי' שקים) של תבן,

והיו ממלאין את הסרודות תבן, ומגלגלין לפניו והוא בולע,

עד שנפתח כריסו, ולא היה יכול לזוז, ועמדו והרגו אותו.

כמה מילים על "שבור מלכא". המלך שבור השני מהשושלת הסאסאנית הוא דמות בעלת חשיבות מרכזית בתולדות יהודי בבל. במהלך המאה הרביעית לספירה בתקופה בה סובל הישוב היהודי בארץ ישראל ממשבר כלכלי גדול ומעוינות הכנסיה הנוצרית, נהנית גלות בבל מתקופת שגשוג ויציבות בצילו של המלך שבור. שבור מולך בשנים 309-379, כמעט כל המאה הרביעית. הוא שם קץ לרדיפות היהודים שהחלישו את הקהילה בבבל במאה השלישית, ותקופת מלכותו מסמנת יציבות מדינית וכלכלית.

נחזור לאגדה. שבור יוצא למדבר ושיירותיו נבלעות על ידי נחש. יש בפמלייתו אסקולסקיטון, כלומר מלומדים, והמלומד מורים לו להביא עשרה גיבורים שיזרקו שקי תבן לנחש. הנחש בולע הכל עד שכרסו נבקעת ואפשר להמיתו. עם סכנת הנחש ניתן להתמודד . הוא אמנם גדול אך איננו בררן, וכך גם ניתן להכניעו. סכנה אחרת מדגים ה"שרף".

ואומר אפעה ושרף מעופף (ישעי' ל ו),

מהו שרף מעופף, העוף שהיה פורח עליו מיד היה נשרף,

ר' חייא הגדול אמר אדם אחד היה בארץ ישראל מרוטה שמו,

למה נקרא שמו מרוטה,

אמרו פעם אחת עלה ללקט עצים מן ההר,

וראה את הנחש ישן, והנחש לא ראהו,

ומפחדו נשרו שערותיו, והיו קוראין אותו מרוטה,

ולא צימח בו שיער עד יום מותו, הוי המוליכך וגו'.

אמר ר' יוסי ב"ר חנינא גדול הוא אלהינו שהצילנו מן המדבר ההוא.

            חכמים ידעו שיש נחשים ארסיים, ושהכשת נחשים אלו מסוכנתו אף קטלנית. אבל השרף, באגדה שלנו, אינו הורג באמצעות ארס. השרף הורג את העוף שעובר מעליו, מבלי שנוצר ביניהם מגע . איך הוא הורג אותו? כאן בא הסיפור של רבי חייא הגדול על האדם ששמו מרוטה, ממנו נוכל ללמוד שהשרף הורג באמצעות הפחד.

ובכן יש סכנות ב"מדבר". יש נחשים שבולעים את כל  הנקרה בדרכם ויש נחשים שהפחד מפניהם  מסוכן לא פחות , ואולי אף יותר,  מהנחש עצמו.

רבי יוסי בן רבי חנינא הגדול סיים את המדרש ב"גדול הוא אלוהינו שהצילנו מן המדבר ההוא. אפשר לראות את המדבר כמטפורה, אם תרצו ברמה הלאומית המדבר הוא מטפורה לגלות. ברמה האישית המדבר יכול להיות מטפורה לקיום האנושי. בשבח של רבי יוסי אפשר לראות גם תפילה לא-לוהים שיוציא אותנו מהמדבר הזה.

נכתב על ידי , 23/8/2008 23:32   בקטגוריות בעלי חיים, דת, יהדות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 72




27,598
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAqua Tranquilla אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aqua Tranquilla ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)