דבר תורה

שלח תשלח את האם

דברים פרק כב

(ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים:

(ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים: ס

פרשה זו נקראה על ידי החכמים "מצוות שילוח הקן". מה הערכים שניתן ללמוד מפרשה קצרה זו?

נחמה ליבוביץ מונה שלש דעות :

הראשונה, לדעת הרמב"ם (ר' משה בן מימון, בן המאה ה 12), טעם מצוות שילוח הקן הוא צער בעלי חיים. הרמב"ם גם מניח שמטרת הציווי לשלח את האם וההיתר לקחת את הגוזלים הוא שמאחר ולא נותר הרבה בשר בגוזלים יוותר הלוקח גם על הגוזלים. אם כך מטרת המצווה היא להראות את רחמי הא-ל על הציפור ואולי גם על הגוזלים.

השניה, דעת הרמב"ן (ר' משה בן נחמן, בן המאה ה 13) וגם שד"ל (שמואל דוד לוצאטו, בן המאה ה 19), המצווה נועדה להרחיק את האדם מהאכזריות ולחנכו לרחמים וחמלה.

שתי הדעות ניתנות לביקורת.אם הא-ל מרחם על האם והגוזלים, או רוצה לחנך אותנו לרחמים,  היה עליו לאסור את  אכילתם במפורש.  

כאן מביא נחמה ליבוביף פירוש שלישי של ר' יוסף אבן כספי (בן המאה ה 13-14) לדעתו עיקר כוונת התורה הוא לאסור אכילת בשר ולהסתפק בצמחים, "ואילו יכלה התורה למנענו יותר הייתה עושה". אם כן דעת התורה היא נגד אכילת בשר, אלא שנמנעה התורה מלאסור במפורש אכילת בשר.

לי נראה כי כוונת היצווה היא לחנך את האדם שלא לנצל ולא לבזבז את משאבי הטבע. מותר לאכול את הגוזלים אך אסור לאכול את האם. כך תוכל האם לשוב ולהטיל ביצים. בדומה לכך גם האיסור על כריתת עץ מאכל לצרכי מצור :

דברים פרק כ

(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:

ולבסוף נביא את דברי המדרש  :

דברים רבה (ליברמן) פרשת כי תצא

ד"א (=דבר אחר) מהו שלח תשלח,

רבנין אמרי (=חכמים אומרים)

 אם קיימת מצות הקן את זוכה לשלח עבד עברי,

מנין, שנאמר וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם וגו'.

ד"א (=דבר אחר) שלח תשלח, אמר הקדוש ברוך הוא:

אם קיימת מצוה הזאת ממהר לבוא מלך המשיח,

מנין, דכתיב משלחי רגל השור והחמור.

ד"א (=דבר אחר) אמר רבי תנחומא

אם קיימת מצוה הזו אתה ממהר  אליהו שיבא,

שכתו' בו הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא,

והוא יבא וינחם אתכם, שנא' והשיב לב אבות וגו'.

המדרש מביא שלש דעות בהן נרמז הערך שיש ללמוד ממצוות שילוח הקן באמצעות השכר המובטח.את השכר המובטח לומדים הדרשנים מהמלים "שלח תשלח", הפעל "שלח" מכוון אותנו לפסוקים אחרים בהם הוא נזכר.

הדעה הראשונה מבטיחה למשלח הקן שיזכה לשלח את עבדו כנאמר בדברים טו, 13)."וכי תשלחנו חופשי מעמך לא תשלחנו ריקם". אם המשלח את הקן יזכה שיהיה לו עבד ושיוכל לשלחו. יש שרוצים לראות בכך הבטחה לעושר, כלומר מי שמקיים את מיצוות שילוח הקן ומוותר על הציפור יזכה לרכוש עבד. לדעתי מצוות שילוח הקן באה ללמדנו שלא לנצל. שילוח הציפור מלמד אותנו שלא לנצל את הטבע אלא לחיות עמו בהרמוניה, והוא צעד ראשון לקראת שילוח העבדים וחיים בהרמוניה בתוך החברה, בלא לנצל את הזולת.  

הדעה שניה היא שהמקיים מצוות שילוח הקן מזרז את ביאת המשיח. הפועל "שלח" מכוון אותנו לפסוק

ישעיהו פרק לב

(כ) אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר: ס

הפסוק מסיים נבואה על החיים של השלווה והרוגע שיבוא כאשר הא-ל (יש עיה  לב, 15) "יערה עלינו רוח ממרום...", כלומר בבוא הגאולה. פסוק 20 מבטיח שניתן יהיה לזרוע ליד כל מקור מים ולשלוח את השור והחמור לרעות ללא הגבלה וללא חשש שיגנבו. אם כן מי ששומר על ערכי הטבע, על הצפור האם, יזכה לראות שהטבע "ישמור" על רכושו.

והדעה השלישית היא שמי שמשלח את האם מזרז את הקדוש ברוך הוא לשלוח את אליה הנביא ככתוב במלאכי (ג, 23) "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני א יום ה' הגדול והנורא". אבל כאן יש קשר נוסף. הפסוק הבא  (מלאכי ג, 24) "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" מכוון כנגד "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך". יש לכבד את הקשר בין הצפור האם וגוזליה, ויש לכבד את הקשר שבין ההורים לילדיהם. הקשר בין הדורות, שעיקרו החינוך שמעניקים ההורים לילדיהם, הוא מהות  הגאולה שאליהו הנביא נשלח ללמד.