דבר תורה

יד ושם

שערי הזיכרון עשויים ברזל

בדמות גדר תיל שחורה.

לו חפצו הזכרונות

היו נוזלים מבין החרכים

כמו מי הים מבין אצבעותי.

אך זכרונותי הטובים

הם מתאיידים

אל ערפילי השחר,

ובטל המנטף ממחטי האורן

 הם שבים ומנצנצים.

והרעים - 

אל מרתפי השכחה שוקעים,

קורשים כזפת קרה ומבעבעת.

ובלילות הם מזנקים

שדים קטנים שחורי כנפים

ואל חלומותי חומקים

מחשבותי מבעתים

כי אדם אין שליט ברוח

לכלוא  את הרוח.