דבר תורה

 13/01/10

חתן דמים

חתן דמים אתה לי

אמרה הלילית

ושחור מחלפותיה  פזור

על סדיני הסאטן

צבועים ארגמן ותולעת שני.

חתן דמים הנביא לחשה

דמי כניסה דמי מזונות

ודמי לא יחרץ

דמים ומעות ודמעות...

והנביא חמוץ בגדים אז

נשא משלו

והכוכבים נטפו דם

דמי מלחמה אז נגרו ממרום

על עלי הגפנים שמלאו דם עינב

הנביא אז דבקה לשונו אל חיכו.

ידיו דמים מלאו

ואל יצועי הלילית לא קרב.

ורק הכלבים עזי נפש

נתנו קולם בבכי

אל מרגלות מיטת הלילית

גבהה יללתם מול הסהר

וארו כוכבים נטף על

שפתי הלילית

אצבעותיה נטפו מור עובר

על כפות המנעול.

כתבי המארות

עקדה תש"ע

כשהאלהים נסה את אברהם

לא חתם

אברהם

על הסכמה מדעת

ולא ידע יצחק

כי כלי מחקר הוא – כלי משחק

בידי האל,

האב ורוח ישראל-

-סבא

וכשהאלהים פרסם שהניסוי הצליח

אברהם על עלבונו הבליג

ושחט את האיל

ויצחק

שתק

וגם אני הקטן

כשהאל הכל-יכול

ביד עושי דברו

אותי משפיל

אני שותק

אך שוב לא אשחט לכבודו

את האיל

מידת הדין

מידת הדין פוגעת בדוברי השלום

במוחלים על עלבונם.

מידת הדין פוסחת על עזי הפנים

גסי הרוח

העולבים ואינם חוששים

מעלבון זולתם

הם דברם כאש

וכפטיש יפוצץ

ואנכי דברי

ככוכב ינצנץ.

וכמגע יד מרפרף

מלטף.

לא אשאף לנקום עלבוני

מידם

רק רגע מרגוע

אבקש

לכתוב שירי

דומם

על מצבו של החתול

נאום החתול כתום-הפרוה

על הגג יצאתי לבדי ותאבד לי דרכי

בין ענן מעשנות לענני מרכבה

בין ענני שמים ועשן שירת העשבים.

ואשמע את האלוהים

מתהלך בגג לרוח הלילה.

ויקרא אלי ויאמר לי

"אייכה?"

ואומר "את קולך שמעתי בגג

ואירא כי כתום אנוכי ואחבא ...

ותאבד לי דרכי ותוחלתי נסתרה".

ויקרא אלי האלוהים שנית לאמור

"אי הבל אחיך?"

ואזעק ואומר "העוד לי אחים

ואני בודד וערירי?

לא אח לי לא נערה ולא עכבר".

ויאמר אלי עוד האלוהים

"של נעליך מעל רגליך"

ואען ואומר "את מגפי חלצתי

ואשאירם בסיפור אחר".

ואשמע קול דממה דקה,

ויכסני הערפל ואדע

כי כאן האלוהים !