Sublimation
Youth is Wasted on the Young -
אם היינו יכולים להתחיל הכל מחדש, עם חוכמת החיים של הזיקנה, האם לא היינו עושים הכל אחרת? |
| 9/2007
התכתבות אחרונה
"התלבטתי המון עם עצמי אם לשלוח לך את המכתב הזה או פשוט להתקשר....
מתוך מחשבה מסוימת שאת מעדיפה כמה שפחות קשר איתי החלטתי לכתוב
לא משהו חשוב או משהו גרנדיוזי.
סתם, כשדיברנו שאלתי ואמרת (גם פעם אחרונה שנפגשנו) שאת הדבר המשעשע לסלט את כן רוצה. אני פשוט מחר (שישי) עוזב את הדירה. על הבוקר העברות אחרונות, ואז או יותר מאוחר או בשישי אני חוזר כדי לצבוע.... כן, את החדר שאת צבעת. ולא! מעולם לא אמרתי שהוא אפור! הוא אפרסק או משהו כזה.... מין גוון של כתום בהיר שכזה.... שקר כלשהו....
וחוזר בשני כדי להיפגש עם שייקה להחזיר את הדירה בעצם. (זו התכנית בכל אופן)
אז שתדעי שזה בדירה (במטבח) אם תרצי וגם יש לך קצת דואר... מאיזו אוני, לא זוכר וכמה דברים מקופת חולים....
אני לא יודע מה יקרה במטבח כששלומי יפנה אותו אז דברי עם מישהו אם תרצי לקחת את זה....
אז זהו, את יודעת מתי לבוא כדי לא לראות אותי אם את רוצה...
לילה טוב.
המכתב הזה כולו מרגיש לי סופני וטעון. ואולי זה רק אני. זו לא הכוונה. הוא אמור להיות קליל ונונשלנטי... ולא סופני אני מקווה.
אולי איזה יום... כששנינו בני 40... :)
קיצר... בלה!
לילה
:)"
"אכן טעון...
אתה כועס עלי או משהו?
עזוב, לא חשוב. יש לי עוד אחד אצל ההורים."
"ממש לא!
אני אמרתי שזה יצא ככה למרות שלא הכוונה הרי....
לא יודע.
קיצר, לא משנה אז לא משנה...."
"טוב, שיהיה בהצלחה!
(תסמס לי כשתהיה בן 40 ונקבע לאיזה קפה או משהו)"
| |
| כינוי:
הפיה הכחולה
בת: 41
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
