לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עליית הגג


לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי,לשיר את השיר שהכרתי ושרתי. כאשר אבדנו הכל,כאשר אפסה כל תקווה,החיים הם עלבון,והמוות הוא חובה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

6/2011

אומרים אהבה יש בעולם.


 

Oh love, such a silly game we play
Like a summer's day in may
What is love, what is love
I just wanted to be loved
Ohhh, oh

And i, i, i can feel it in your kiss
It just gives me tender bliss
What is love, what is love
I just wanted to be loved
Ohhh, oh

When i feel you around
I was mad as hell when i hit the ground
When i see you laugh away
It hurts but i just wont say

Oh oh oh love
Who can tell me i am lost
I think that i am strong
What is love, what is love
I just wanted to be loved
Ohhh, oh

When i feel you around
We were so upset we fell on the ground
When i see you mad at me
It was such a silly thing

 

 

כולם מחפשים, רודפים, קופצים, שרים, מתגעגעים ומחכים, לאהבה.

 

 

ויש יום אחד, אני אשב לי בצד, ואתה סתם תגיד משהו לא ברור, מכעיס או פוגע, ואני ארגיש באותו הרגע, שאין לי שום רגש שמחזיק אותי פה, שאני יכולה לברוח כאן ועכשיו, ובסוף, אתה אפילו לא תשים לב שהלכתי, שהייתי פה פעם, אני אלך רחוק, ואולי באחרית הימים, בצל של ספק, אזכר בך, שולח בי מבט, כועס או פוגע.

 

ויש יום אחד, אני אשב לבד על הספה, ואתה תשלח בי מבט, אוהב או שמח, או סתם אחד בוטח, ואני אלך לי לצד, וארגיש לי לבד, כמה לפעמים, אהבה יש בעולם, אפילו רק בלב אחד, ואני ארגיש רחוק מידי ממך, ואחזור עד אליך, ואתקרב מחדש, רק כדי להביט, באותו מבט, אוהב או שמח, כזה שאני יודעת, שיש לי גם, בדיוק באותה שניה.

 

אז מה זו הנדנה הזו? האם זו אהבה?

האם זה המשחק הטיפשי שבו אנו משחקים?

האם זה הרגש שהלב שלי חי אותו בזה הרגע בדיוק, בזמן כתיבת שורות אלה?

וכמה זמן מחזיקה מעמד אהבה, האם היא באמת יכולה להחזיק לנצח, סתם כך, שני אנשים שמעולם לא הכירו לפני, שלא משנה מה הם או מאיפה באו, העיקר הוא הרגע הזה?

והאם הוא יכול להיעלם? ולחזור? ולרגש מחדש, בדיוק כמו בפעם ההיא?

 

 

אני מחכה לשבוע הספר, לשוטט בין השולחנות האבודים, בין כ"כ הרבה ספרים וכותרים שבכלל בסוף לא אזכור, אני מחכה לאותו הרגע ההוא שאריח את הריח והוא ישאב אל תוך תוכי, אני מחכה לפגוש שם סופרים שאני מכירה, ואפילו כאלה שאני לא, לצלם שוב את כיכר רבין ככה, כמו שהיא, אבל עם תוספות, אני מחכה לראות את החיוך אצל האנשים, להביט בילדים, לגעת, לשאול.

וגם להיות איתך שם, כי בין כל המרתונים האלה, כמה אנחנו צריכים קצת לחזור בזמן, אפילו, אם זה לפגישה השניה.

 

 

נכתב על ידי lost 1 , 12/6/2011 04:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  lost 1

בת: 35

ICQ: 267039852 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlost 1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lost 1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)