לפעמים אני פשוט שונאת את השעות האלה... כשאני לבד בעיקר.

אלה בדיוק השעות שאתה מבין כמה לבד יש לך, ואתה מבין כמה הלבד הזה פוצע אותך כל פעם קצת יותר,

הוא פוצע אותך ופוצע עד שבסוף בדידות זה כל מה שממלא אותך, זה מה שזורם לך בוורידים אחרי שהנפש שלך מסיימת לדמם את עצמה החוצה.

כל הלבד הזה, הלוואי שהוא ייתן לי לישון מתישהו, והלוואי שהוא ייתן לי לנשום.