זה קטע שאני חייבת להבין, 

למה אף פעם לא טוב?!

למה תמיד, לא משנה כמה השגתי אני לא יכולה פשוט להגיד "עכשיו אני מאושרת"...

סיימתי סוףסוף, אין יותר סדיר... אני בקבע, כמו שרציתי...

אני סוףסוף נמצאת במקום שבו מעריכים אותי בזכות מה שאני עושה, סומכים עלי בזכות מי שאני, נותנים לי יד כמעט לגמרי חופשית ומתחשבים בי.

אז למה עדיין יש לי הרגשה כאילו נפער לי בור במרכז החזה?!