הבלוג של מיכאל

אז מה היה לנו כאן ?

אחרי 64 ימי שביתה של מורי התיכוניים בארץ, אפשר לספור את המספרים הגדולים, לנסות ליצור מאזן ביניים, ולראות מהו חלקו של כל אחד בנזקים המצטברים, או מה היה לנו כאן.

המורים שבתו, חלקם קיבלו שכר וחלקם לא. במהלך השביתה נכתבו יומנים וכתבות אישיות וכלליות, חלק התחברו לאגודות, קבוצות מאבק, בלוגים, כתבות בעיתונות, הפגנות בצמתים, לעיתים צמתים שכוחי אל, חלק מהמורים בתמימות ואחרים תוך כדי חישובי כדאיות.

הישגי המורים: הראשון הוא, העלאת המודעות הציבורית , גיוס תמיכה רחבה מאוד של האוכלוסייה גם תלמידים, גם הורים וגם מעורבים בכלל. עמם היו הורים ותלמידים שכעסו וביטאו את כעסם בזנבות טוקבקים בכל כתבה עיתונאית קשורה או לא קשורה.

גיוס התקשורת, אחרי שהתברר שהתקשורת מתעלמת ולא ממש מבינה מה רוצים המורים האלה, הקימו המורים תקשורת חלופית, מאוד משוכללת, שכללה: כתבות , בלוגים, פורומים, קהילות והודעות אי-מייל לרוב.

ערכים בחינוך: השביתה הייתה פסק זמן שרבים מהמורים ניצלו אותה לויכוחים ערכיים, מהו חינוך, מהי מעורבות הורים, הכשרת מורים, תרופות ומרגיענים ועוד מגוון רחב של נושאים.

תוספת שכר: אין הרבה מה לומר, צריך יותר.

רפורמה: לא צמחה, כנראה גם לא תצמח. השלטון הנוכחי כמו קודמיו עסוק מאוד בלרצות את קרן המטבע העולמית, את סוכני הגלובליזציה...

התקשורת, היא הופתעה, ממש כמו מלחמת יום הכיפורים ב 73 ומלחמת לבנון ה 2 ב 2006. לקח לה, לתקשורת שלושה (3) שבועות תמימים להבין ששביתת המורים היא כן סיפור.

בהתחלה השתלחה במורים וברן ארז, כתבות משמיצניות ולא רלבנטיות. הלחץ הציבורי, בעיקר של המורים על התקשורת עשה את שלו, והכן התקשורת התגייסה במרץ. כל כלי תקשורת הציב סוללת עיתונאים להציג, לפרשן, להסביר, להתווכח ולדווח.

התלמידים, הם המפסידים העיקריים ואולי יהיו גם המרוויחים העיקריים. בשביל התלמידים אם המורים יהיו יותר מרוצים, אז הם הרוויחו ובגדול.

נכון, מועדי החורף בוטלו, וכך באופן פרדוכסלי ערכם של המבחנים גדל.

עכשיו יהיה לחץ, מי אמר שמתח ולחץ לימודי הוא רק רע, דווקא הלמידה הממוקדת והעניינית תגרום לתלמידים להצליח יותר.

גם בקרב התלמידים ישנה התפלגות "נורמלית". האוכלוסייה החזקה לא תפגע ותצליח לשפר ולהשתפר, האוכלוסיות החלשות, להן יהיה קשה, אבל ימצאו פתרונות סבירים. הנפגעים העיקריים מקרב התלמידים הם הממוצע , הרוב, הם כמו תמיד הנפגעים העיקריים.

ההורים, הם גילו שגם הם צריכים להיות יותר מעורבים, אי אפשר "לזרוק" את הילד לבית הספר ולצפות, שבסופו של דבר בית הספר יכשיר את התלמיד לחיים טובים ומאושרים. ההורים הם חלק בלתי נפרד מהחינוך. הורה מעורב הוא הורה טוב, להורים מעורבים יש תלמידים מצליחים.

הממשלה, (החינוך, האוצר ורה"מ) היא לא הבינה את רחשי הציבור ולכן גילתה עד כמה היא מנותקת, הממשלה התגלתה כמי שהפקירה את אזרחיה.

חשבנו שהממשלה הפקירה רק את הביטחון של אזרחי ישראל, אבל התברר שגם החינוך, גם הבריאות כמעט בכל נושא ציבורי המדינה פשוט נטשה.

היא הממשלה עוסקת בעניינים, שברומו של עולם, בניסיונות הזויים למצוא פתרונות למשברי ענק: פלסתינים, איראנים, אמריקנים, כלכלנים, החור באוזון ומה לא, בעיות מקומיות: כבישים, תאונות דרכים, בריאות, חולים, ניצולים, חינוך... לא מעניינות אותה.

השלטון בזחיחותו כי רבה, התעלם מהנזקים המקומיים.

אני מצרף נתונים מדידים בלבד, בלי להתייחס למשבר אמון, לערכים כמו הזכות להתארגן, הזכות לכבוד ועוד נושאים ערכיים, שכנראה בממשלה אין מי שיפרש את משמעותם.

64  אלו הם ימים של שביתה, בטלה.

5 מיליארד ₪ זהו המחזור השנתי  של עסקים מסביב ובתוך בית הספר

7000 משרות של עסקים קטנים ובינוניים סביב ובתוך בית הספר

120 הם חברי הפרלמנט הישראלי, מתברר שחוץ מקשקוש בזנב הם לא עושים מספיק

3 רשויות במדינה. המבצעת  זוהי, הממשלה והיא היום עסוקה בעשייה וירטואלית.

המחוקקת זו, שאמורה לייצג את הציבור ולפעול למענו, נעלמה ונאלמה ולא הייתה.

המון אנשי "רוח", רק רוח וצלצולים ולא יותר.

5800 ₪, זהו השכר הממוצע ברוטו של מורה  בישראל.

130000 זהו מספר המורים בישראל.

40000 מורים בתיכוניים ורובם שובתים

40 תלמידים בכיתה

150 זה מספר התלמידים שמורה מלמד כל יום

2200 מספר בתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים

1000 מספר תלמידים בממוצע בכל בית ספר בישראל

100 מיליון ₪, הפסד מיסים מהתעשייה סביב ובתוך ביה"ס.

84 מיליון ₪, הסכום המצטבר ש 7000 עובדים בתעשייה שליד ובתוך ביה"ס הפסידו במהלך השביתה ( אי אפשר לדעת כמה עסקים התמוטטו).

בכל זאת אני חושב שההישגים של השביתה גדולים מהנזקים. תודות לאורך הרוח של המורים, התלמידים והציבור התפתח פה מאבק ערכי לא רק על תנאי שכר, אלא, הרבה יותר מכך.

העוצמה שהתגלתה בפעילות האדירה של המורים עודדה רבים, לא רק מורים, שיש עוד סיכוי לשנות, להעלות נושאים, הקשורים לכולנו, לדיון ציבורי ובסופו של דבר גם להצליח ולשנות.

למשל בנושא החינוך, מתפרסמים כל יום כתבות, יומנים אישיים אפילו קהילה, העוסקת בהיבטים השונים של החינוך, הוקמה.

כל מי שיש לו עניין בנושא החינוך מוזמן להצטרף לקהילת החינוך.

להתראות

מיכאל