I'm a shooting star leaping through the skies
Like a tiger defying the laws of gravity
A racing car passing by like Lady Godiva
I'm gonna go, go, go, there's no stopping me
I'm burning through the skies yeah, 200 degrees
That's why they call me Mr. Fahrenheit
I'm traveling at the speed of light
I'm gonna make a supersonic man out of you

לא כתבתי כאן הרבה זמן, ממיליון סיבות אבל מסיבה אחת מרכזית
אני כבר לא צריכה את המקום הזה.
פרקתי כאן כל פעם שכאב לי, כל פעם שבכיתי, כל פעם שלא היה לי מוצא אחר לבעיות שלי
הייתי כאן כשהרגשתי לבד, כשהרגשתי שפה כולם יקשיבו וידעו מה עובר עליי, וזה עשה לי טוב
כתבתי כאן כדי שאנשים ידעו דברים שלא רציתי להגיד להם אישית, אם לטובה או לרעה
המקום הזה היה המוצא שלי כל פעם שקרה משהו רע, הבלוג הזה הוא המקום הראשון שהייתי רצה לכתוב בו
אבל עכשיו, בתקופה החדשה והשונה הזאת, אני לא צריכה את זה יותר
כי אני שונה, כי תקופות רעות כבר לא משפיעות עליי כמו בעבר
כי עכשיו, כשאני עצובה, יש מיליון אנשים שירוצו לקראתי ויעשו הכל כדי לגרום לי לחייך
ויש לי הכל, והימים שלי יפים וההרגשה שלי נהדרת
והמקום הזה... איבד מהמשמעות העצומה שהייתה לו.
הרגשות שלי, המחשבות והעבר שלי נמצאים וחרוטים בלב שלי ובליבם של האנשים שאני אוהבת.
אז... תם עידן הבלוג הזה
אני אחזור לכאן... מתישהו
בואו נקווה בשבילי שזה לא יהיה בקרוב.

אוהבת את כולכם מאוד ותודה שקראתם כאן במהלך השנתיים וחצי האחרונות
בר. :]