כן, נשמע מעניין להראות מעט אופטימיות לאחר תקופה כל כך ארוכה ובלוגים כל כך ארוכים של פסימיות.
המדינה מתחילה בדרך זו או אחרת לקחת אחריות, להקים ועדות שינקו את הרפש שדבק בה, שלאנשים יהיה על מי להסתכל בהנהגה ולהגיד "אדוני, המפכ"ל" או "אדוני הרמטכ"ל " ולהתכוון לזה בלב שלם.
נכון שהדרך עוד ארוכה, ראש הממשלה ושר הבטחון צריכים לפנות את כיסאם ולצאת בבושת פנים מהפוליטיקה (הסיכוי שזה יקרה נמוך, אבל כולי תקווה למסקנות הזמניות של הועדה בעוד פחות מחודש שתמשיך לתת לנו את האור).
אדוני המפכ"ל - כבר לא רלוונטי, קראדי הולך הביתה (למרות ההתפטרות היום זה יקח עוד מספר חודשים), ואולי כדאי בעוד מספר חודשים ולא עכשיו על מנת לא לזעזע את המערכת עד כדי התמוטטות, אבל לפחות לא יאריכו את כהונותו, לצערי הרב במקרה של אילן פרנקו שהוא בן אדם שאני מאד מעריך ועם תפקיד מאד קשה כיום, דרכו הלאה נחסמה. (לא תרצו אותו בתור מפכ"ל תקבלו אותו בתור שר לבטחון פנים...).
אדוני הרמטכ"ל - מקווה לנורמות חדשות בצבא, שמישהו כמו אשכנזי מהשטח, מישהו כמו אשכנזי - מגולני ירים את הכפפה, וילמד את הצבא מחדש מהו כוח ההרתעה שבזכותו אנחנו ממשיכים להתקיים במדינה הקטנה והמושחתת שלנו...
אבל סוף כל סוף, יש נשמת רווחה, יש מצב שסוף כל סוף מישהו איפשהו שם, מאחורה, קם ואמר: " די , הגיעו מים עד נפש, ויש צורך לעשות מעשה".
אז בעלה של שרי אריסון בכלא היום, המפכ"ל יודע שהוא הולך הביתה, שר המשפטים הורשע כבר ולא ישוב לפוליטיקה וכן הלאה, ישראל קמה לבוקר חדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
