ישראל או isra-hell

אתם פותחים את אתרי האינטרנט השונים, כמו גם את עיתוני הערב (שיוצאים בבוקר מוקדם) הכותרות זועקות "בחירות לראשות מפלגת העבודה" ואני תמה, על מה ולמה ? עבור מה מבזבזים גם את כספי המפלגה שלא קיימים (אחת המפלגות עם הגרעון התקציבי העמוק ביותר וחובות בערך לכל העולם ואשתו), כמו גם את זמן הציבור, שבסופו של דבר מראה כמה שאכפת לו, ע"י דפדוף לאתר אחר או מעבר לאמצעי מדיה אחר שנקי מהשטויות האלה.

יש לנו 5 מועמדים: עמיר פרץ, עמי איילון, אהוד ברק, אופיר פינס ודני יתום.

אף אחד מהם ובראש ובראשונה עמיר פרץ, לא הביא קבלות ! איך אפשר לתת את המושכות של משרד האוצר לאחד שהרס כל חלקה טובה במשרד הבטחון, והפסיד לנו מלחמה בעזרתו של הדב קואלה אולמרט.

איפה הדיבורים על רווחה ? ההבטחות לשיפור המעמד שממנו באים מנהיגי העבודה ? העבודה כפועל יוצא של ההסתדרות לאורך עשרות שנים ייצגה עובדים, או יותר נכון את המעמד העובד, ומה יצא מזה ? כל העקרונות הושלכו הצידה, כל ההבטחות נשכחו, משרד הרווחה לא אויש במשך למעלה משנה כשמפלגת העבודה יושבת בקואליציה.

מגעיל זו מילה עדינה לעומת מה שאפשר להגיד על הנציגים הפרלמנטרים שלנו.

אפשר להגיד הכל על אהוד ברק, האיש והטפלון, שום דבר לא נדבק בו, איך לעזאזל נותנים מוסרית למי שדבקה בו פרשת העמותות, ניצול עשרות אלפי הסטודנטים בהפגנה הגדולה של 1998, ניצול ארגוני נהגי המוניות ועוד, לחזור להתמודדות על ראשות הממשלה ?

יש לנו בעיה, יש לנו זכרון קצר, אנחנו עם מטומטם ולכן כמו שנאמר בשיר, אנחנו נשלם בגדול.

ממש עצוב.

קראתי בשקיקה את מאמרה של שרון שפורר בדה מרקר (כתבה מלפני מספר ימים עם תחילת ההשבתה) על התרגשותה כשהיא ראתה את מחאת הסטודנטים אמש ליד כיכר רבין

"אם לסכם בשתי מילים: היה מרגש. אם לסכם בארבע מילים: היה מרגש עד דמעות..."(ראו כתבה - איך אתם יכולים בכלל לבלוע? קומו לצעוד ).

שרון טוענת שזה מרגש אותה לראות את הסטודנטים מוחים, מרגש אותה לראות שסוף סוף לאחר שנות גלות ארוכות, הסטודנטים מרימים ראש כמו ארגוני סטודנטים ברחבי העולם ומוחים גם הם, סוף סוף הם מתאספים בשביל משהו מעבר ליום סטודנט עם הופעות אלו או אחרות...

צר לי, אבל אני לא קונה את זה  !!!

לא אשמים הם הסטודנטים שאני לא תומך בהם במאבקם הצודק, ידוע לי שהם משלמים שכר לימוד שנראה להם גבוה בכל קנה מידה (למרות שבהשוואה לחו"ל הם משלמים בכל 3 שנות הלימוד מה שמשלם סטודנט בארצות הברית בסמסטר אחד)

הם לא אשמים בכך שבאותה תקופה של  מבחנים או חופשות סמסטר שנועדו לעיתים לעשות הפסקה מהשגרה הלוחצת הם נקראים למילואים ולצווי 8 (ובטח פה תעלה ההשוואה הפופולרית והבלתי  נמנעת  לגבי החרדים מול הסטודנטים).

הם לא אשמים בכך שלרוב הסטודנטים יש כלי רכב שהם קנו בעצמם או בכסף של ההורים, הם לא אשמים שמגרשי המכוניות עמוסות לעייפה ברכבים משנות ייצור חדשות (כן, אני יודע, זו הכללה, אבל לרוב יש).

הם אשמים בדבר אחד בלבד (או בעצם בשניים).

הם הולכים אחרי מנהיגי אגודות אלו או אחרים שספק אם לא נמצא אותם בתור חברי כנסת בעוד מספר שנים ללא קשר למקצוע אותו הם למדו, הם הולכים אחרי אותם מנהיגים שדואגים לעתיד שלהם ושלהם בלבד (ולמשכורת השמנה וההטבות הנלוות).

אותם מנהיגים דואגים להיפצע ע"י היס"מניקים (יחד עם דוגמניות ומגישות MTV לשעבר) כדי לעלות לכותרות העיתונים, הרי בעדכונים ברוטר רק חיכינו לראות את שמם מופיע, וכל כך צפוי היה לראות את השמות האלה.

המנהיגים האלה לא יצאו לרחובות למען הנכים, הם לא יצאו לרחובות כי הממשלה שלנו מסואבת ומושחתת עד היסוד, הם לא יצאו לרחובות למען ניצולי השואה שרעבים ללחם ולמען עוד ועוד נושאים שעוברים על פניהם ללא שום התייחסות מינימלית.

אני דואג לאותם סטודנטים שיצאו למציאות ויראו למען מה הם נלחמו (מישהו זוכר את ההפגנות הקודמות ומי קיבל משכורת מהעמותות של ברק ואיפה הם היום, אותם אשמים, ראשי אגודות ופעילי מפלגות שמכרו את נשמתם לשטן ולא נענשו על מעשיהם ?) ויתפכחו.

המצב במדינה שלנו עגום אם אלו הם פני הסטודנטים, ויותר עגום אם חושבים שאלו הם מנהיגי העתיד.

לעוקבים אחרי הפוסטים שלי בחצי השנה האחרונה (לא הרבה, אזור ה1000 איש כולל כמה כניסות שלי...), ניתן להבחין במגמה ברורה של מרירות מהנעשה במדינה, כל פעם שחושבים שאנחנו מגיעים לקו שממנו לא ניתן לרדת יותר, אנחנו מגלים שגם המדרגה הזאת רופפת והתהום עמוקה עמוקה.

המדרגה הראשונה בדרך למטה -  הנשיא - טוב, חבל להוסיף נכון ?

המדרגה השניה - ראש הממשלה, מושחת בקנה מידה שעוד לא היתה - ותכף ניגע בדוח וינוגרד וב "מלחמת לבנון השניה"

המדרגה השלישית - שר המשפטים נאשם במעשה מגונה, אחרי שהרשיעו אותו הוא יחזור בתור שר אוצר ???

המדרגה הרביעית - שר האוצר גנב, כולם יודעים זאת, והוא השהה את עצמו, יושב בבית, עושה כסף ומשכורות על חשבוננו

המדרגה החמישית - טוב זה באמת אחד שדורכים עליו הרבה, שר הבטחון המהולל, שמאז שנכנס לתפקידו הבטחון האישי שלנו רק יורד מדי יום.

ועוד ועוד...

דוח וינוגרד הגיע כדי לתת לנו אפיק חדש לתקווה, משהו שבאמצעותו נרגיש ששופכים מים באורווה המסריחה (מישהו אמר אושיות השלטון ?) והרבה מים, כשהמטרה ניקיון הסרחון אם לא אחת ולתמיד, לפחות לתקופה מסוימת (בואו לא נהיה תמימים, פוליטיקה זה דבר מסריח).

אבל אז מגיעה לא מדרגה, אלא גרם מדרגות תלול, עד כמה אפשר להיות יותר ברור בדו"ח ביניים ??? ראש הממשלה כשל (השורש כ.ש.ל. מופיע למעלה מ 150 פעם בדו"ח בכל הקשור לאולמרט), וזו וועדה שהוא מינה בעצמו, כבודו חשב שהוא ייצא בזול, אבל כותרות העיתון היום מבהירות יותר מכל מה הוא חושב על התוצאות - קנה אקדח לראש, כל מה שנותר לעשות הוא לקום וללכת, אבל אז הוא מחליט ברוב חוצפתו - שלא, הוא לא יילך, הוא ינסה לתקן את השגיאות שלו, אגב, הדו"ח מדבר רק על חמשת הימים הראשונים ללחימה ולא כל כל הטמטום שהלך שם, הבום הגדול עוד יגיע בשלהי הקיץ, כבר נרמז לו שבמידה והוא לא יתפטר - הוא יפוטר לאלתר ע"י וינוגרד.

לתקן את השגיאות ??? האם הוא משחק איתנו ? הבן אדם עם 2 וחצי אחוזי תמיכה בערך, 90 אחוז רוצים שהוא יתפטר, ועל פרץ אני בכלל לא רוצה לדבר...ויי זמיר.

כולי תקווה שביום חמישי יגיעו מאות אלפים להביע את דעתם על הממשלה הזאת, על מה שהם חושבים, על הרגשת הקבס העולה בתוכם, הלוואי ואלו יגרמו אם לא לאולמרט אז ליתר ממשלתו להתפטר ולהכריח אותו להישאר בדד ואז לפרוש.

אולמרט עוד החליט היום לפנות את המאחזים הלא חוקיים ביש"ע, כאילו שום דבר לא קרה, כאילו הוא עוד ליגיטימי.

איכס !

ועכשיו ברצינות, אם הוא לא הולך, אני מאד ממליץ לכולם לארוז את המזוודות, כי לא עוד הרבה זמן נותר לנו עם הנהגה כזאת.