אני כלכך עייפה.

אתמול היה היום הכי ארוך בחיים שלי, למרות שהוא לא הרגיש ככה בכלל.

נסכם את הכל בקצרה?

קמתי מוקדם [7:01] כדי להספיק לשיעור פרטי ביבנה, עם חירות.

לא נדבר על זה שהנהג שכח להגיד לנו איפה לרדת וכמעט הגענו לרחובות..!

(ועוד הזכרנו לו להגיד לנו! הו הדפקט! הו הבעיות-השיכליות! )

ובסוף בזבזנו זמן כשחיכינו למונית שתיקח אותנו בחזרה מהדרך לרחובות עד ליבנה; שוב!

למדנו שעתיים והלכנו איזה רבע שעה, בחום הנורא של הבוקר-צהריים,

אל תחנת אוטובוס בסוף העולם קדימה,

תפסנו אוטובוס לאשדוד.

כשכבר חזרתי הביתה [4++] אמא שלי התלבשה וסחבה אותי לקניון,

ואז, עד שחזרנו [6] הרגליים שלי כמעט נשרו ממני,

אבל היי, אבא הציע לעשות קניות [לראשונה מאז קיף 2001?] אז הלכנו.

חזרתי עם נעליים ואיזה בגד שאנטי מוזר XD

נו וחולצות בצפר עם הדפס טיפה לא קטן ^^"

יצא שהברזתי בטעות [!!!!!] לחברתי הירקרקה, ואני ממש מצטערת על זה.

רציתי להתקשר אבל כבר איחרתי את המועד.

את בטח מקללת אותי ומכינה בובות וודו קרועות על שמי [אגב, זה עובד. הכאביםםםםם]

אני באמת מצטערת, ואני מקווה שאת מודעת לזה.

ואם את לא, אז אני באמת באמת מצטערת! סליחה!

333333333>>

לאלה  מכן שאוכלים מצות בוקר-צהריים-ערב

רוצים להתאבד איתי?

כבר נשבר לי מהמצות האלה, דיי.

התגעגעתי לפיתה הרכה והחמודה והעגלגלה שלי.

וחג שני מתקרב, ואני מתגעגעת לדוד שלי שלא עושה איתנו חג השנה,

כבר אין צרחות בבניין בלעדיו [אחד מי יודע? א ח ד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ]

אה. אז איפה היינו?

אאאאה כן - לילה טוב!

[תפסיקו לשאול למה אני מחבקת ארונות. זה מעצבן!]