I don't think you love me

Confusion settling in

I don't think I'll be staying

Around here, anymore

There's no question that I love you

But I'm living in my own time

And here I am debating

Whether I'm wrong, or right

Who am I To make a judgement of

Your life

I'm only

Passing by

לא יודעת מה קורה. לא יודעת מה יהיה. יודעת רק שמנקר בי חוסר שקט מוזר. וזירו7 מצליחים להעביר את הרגשות למילים.

להגיד את האמת, אני עייפה. להיות במצב תמידי של דריכות זה מתיש. זה כמובן מאפשר לחיות את הרגע וכאלה, אבל זה לא קל.

בכלל, תקופה מוזרה עוברת עליי. רוב הזמן אני לא מנתחת או חושבת או מרגישה. אני לומדת/עובדת/ישנה. מצב רובוטי.

אתמול בעבודה התנגן ברקע Home של זירו7. והיה מרוח לי על הפנים כזה חיוך ענק. ופשוט הרגיש כל כך נכון. ["מקום שאוכל לקרוא לו בית"..]

בכל מקרה, עדיין לא יודעת.

20.6.07

כל מה שיש לי להגיד זה שזה פוסט שפשוט הקדים את זמנו.

ומה שבאמת מדהים זאת התחושה הזאת שיש לפני. איך ידעתי בכלל?

בתקופה האחרונה כל כך נדיר למצוא ככה אחר צהריים פנוי, שיש כמה דקות לשבת על המחשב בלי שום מטרה, לנשום קצת, להתרווח לאחור. מאחוריי 5 יחידות כימיה, לפני אזרחות המאיים. אבל היום - היום שום דבר מיוחד. מצאתי את עצמי בדרך הביתה עוברת בראש על כל אותם הדברים שמזמן כבר לא עשיתי ושבא לי. התלבטתי בין לקרוא, להשלים פערים ב"גיבורים", לשבת על המחשב, לרוץ ליריד ספרים או פשוט לצאת החוצה עם אנשים. והכל נשמע טוב, ואני אנסה להספיק כמה שיותר.

אז מה, קיץ הא?

(:

כבר כמה זמן שהפוסט הקודם מעצבן אותי, והייתי חייבת איכשהו להעלים אותו. אז כן, אין לי שומדבר משמעותי להגיד פה, רק ש-

חודש חדש התחיל עכשיו, ושאני שונאת תנ"ך, וש.

[ולודעת, מפחדת להגיד משהו שיש בו העדפה לאיזשהו צד. כי דברים הם הפכפכים.]

אז, שיהיה לנו יוני שמח, לא חם מדיי, עם הרבה ים, הרבה חברים ישנים וטובים וגם קצת חדשים, בגרויות קלילות והעיקר - הרבה כיף.

מי קולט בכלל שזה החודש האחרון שאנחנו ככה ביחד?