| 12/2008
I' Have a Dream
לגבי היצירתיות, (נושא שעלה בפוסט של אסתי. )
התוכניות שעולות לאוויר כיום (או עלו, כי נכון לעכשיו הכל נעצר) הן המאושרות, המטופלות, המהוקצעות בהתאם לדרישות
הזכייניות והמפיקים, לפעמים יש הברקות שלא טופלו בכיוון האנטי מבריק, ואפילו נשארות מבריקות, כמ עבודה ערבית למשל. שאולי תהיה לה עוד עונה?
על כל הפקה מדהימה מארה"ב, אוסטרליה ובריטניה שאנחנו מכירים ואוהבים, יש
שבע מאות גרועות שלא שמענו עליהן. פער עצום בהשוואה ליחס בין ההפקות הגרועות
לטובות יותר אצלנו כמו מסכים, בטיפול, מרחק נגיעה, אהבה זה כואב, עבודה ערבית, והסדרה ( אני
כל כך סנילית) שעשתה הבת של פולי ז"ל מהגששים, על המשפחה שלה.
תראו כמה סדרות מצויינות, כשכל כך מעט נעשות בכלל. אחוז המוצלחות באמת
הוא עצום מבחינה סטטיסטית, ולביטול הגורף של הפקות המקור יש תוצאה מכריעה
אחת: שתיים, או אפילו שלוש מהארבעים המתוכננות שבוטלו, יכלה בקלות להיות
ה"בטיפול" הבאה.
מה שהמדינה הזו צריכה, זה ערוץ מקור. פשוט. שימומן חלקית על ידי הממשלה,
(כל תקציב המקור המופנה כעת לזכייניות, ) חלקית על ידי הזכייניות כ"מס מקור" (כל תקציב המקור שהן מחוייבות להפנות לנושא) בלי פרסומות, בכלל, מקסימום חסויות. והוא יכול להיות ממומן חלקית על ידי גיוסי כספים - הקרנות לטובת גיוס
כספים כמה פעמים בשנה, בכמה מקומות בעולם בו זמנית, כדי להתאפשר.
אני מאמינה שערוץ מקור כזה, שישדר 24 שעות ביממה, יוכל לתת מקום ליצירה ישראלית אמיתית לצמוח ולהשתפר. מתוך מכלול של דברים טובים יותר או פחות. אבל שום דבר לא יהיה דומה ל"הפקות המקור" של הזכייניות, לא השרדות, לא האח הגדול, לא תוכניות אולפן סתמיות (יש מספיק הפקות אולפן, אבל אפשר להפיק אחת, שתעסוק למשל בסדרות איזוטריות מרתקות מחו"ל או מהרשת. )
את האח הגדול יכולה רשתקשת להמשיך לעשות, על חשבונה הפרטי. ממילא אף אחד לא מרוויח מזה חוץ ממנה.
אפשר לחלק את היום לשעות של יצירה מקורית סטנדרטית, סבירה, מוזרה, מטורפת,
כזו שנוצרה באינטרנט בכלל, אנימציה, קומיקס, או כל פורמט אחר.
את המוזרים אפשר לשדר בלילה, את הסטנדרטיים בבוקר, את המעולים בפריים טיים, אבל לא להפסיק לשדר.
כל הפקות המקור יתחילו משם, אף ערוץ לא יעשה סדרות מקור בלי שיתוף עם ערוץ המקור הישראלי. לאף אחד לא תהיה בלעדיות, מלבד ליוצרים, ולאף אחד לא תהיה אחריות מלבד לערוץ
המקור.
ואף זכיינית לא תוכל להתלונן, כי מכיוון שאף אחת לא מוכנה לקחת אחריות על הפקת מקור
אצלה, אין לה זכות להתלונן.
זו תהיה הברירה: או אחריות מלאה, ללא ביטולים, או וויתור מראש. וכל
תקציב המקור של כל הזכייניות יהיה יופי של סיפתח לערוץ, שעל ההתחלה, בעוד כשנה, ישדר
שלושים הפקות מקור שנמצאות עכשיו בהקפאה.
לא יחסר חומר, (יש חומרים), ולא יחסר כסף. (יש כסף).
את התוכניות לפיתוח תבחר ועדה מאוזנת ושקופה מורכבת מכל שכבות העם, לא
מחוייבת לרייטינג אלא לאיכות כל הפקה והפקה. לא תהיה צנזורה ולא קיצוצים,
ואז אולי יקרה דבר מדהים - אנשים יתחילו ליצור, באמת, מכל הכיוונים, לא יהיה לזה סוף. זה רק ילך וישתפר.
אנשים שיצרו סדרה אלמותית יוכלו למכור אותה לחו"ל, ויאפשר להתנות מכירה כזו בתשלום מסויים לערוץ שאיפשר את הכל. ערוץ המקור, כדי שימשיך לפעול. אני מאמינה שלא תהיה התנגדות.
והזכייניות יכולות לשמור לעצמן את זמן האוויר המוגבל שלהן, ולהמשיך לעשות מה שהן אוהבות במיוחד: תוכניות ריאליטי עגמומיות, עמוסות קשקשת, תוכניות בוקר, עמוסות קשקשת, תוכניות טיפים לחיים וחדשות.
וגם: לא שזה משנה אם יהיה רייטינג לערוץ המקור (הוא לא יהיה תלוי רייטינג. אלא תלוי איכות) אבל אז נוכל לבדוק באמת, אם יש קהל לסדרות איכותיות, או שבאמת כולם אוהבים רק את האח הגדול ודומיה.
אימא, המדינה, צריכה להבין שהאח הגדול שלנו לא שומר עלינו באמת, הוא מציק, ומבזבז את זמננו. אם את רוצה שכל הילדים יתפתחו יפה, לא רק האח הגדול, תני להם חדר משלהם, לשחק בו באין מפריע. לא תאמיני כמה דברים מבריקים ימלאו את הארץ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
