| |
תיאטרון חדרי ההלבשה"החיים הם רשימת נוכחות, אתה חייב להתייצב כשקוראים לך, זה החוק היחיד" (ג'ון אירווינג) |
| 8/2006
מפגש ראשון
אני לא אדבר הרבה על השם שבחרתי לבלוג או לעצמי, פשוט אגיד שאני ריאלית.
בעולם שחצי ממנו וירטואלי, אדם שבוחר לבטא עצמו בחלק הלא ממשי, דומה למי שמקים קיוסק בשירותים של מסעדה. ומנסה למכור לזקנה הגרוזינית שמחלקת ריבועי נייר טואלט בשקל.
ובנימה אופטימית זו
אני פותחת את הבלוג החדש שלי.
(תופים וחצוצרות)
אוי איזו התרגשות בלוג חדש!!!!
ויש לי עיצוב והכל. בחרתי צבעים אופטימיים וסגלגלים כדי לבטא את האושר המרחף סביב הצעצוע החדש הזה. אני מבטיחה לכתוב בו כל יום!
טוב בואו לא ניסחף.
אני אכתוב כמה שאוכל.
בכלל לא ידעתי שקיימים בלוגים וכשנחשפתי לעולם הזה ראיתי שיש כאן לא מעט אנשים מוכשרים וחכמים להפתיע שיש להם המון מה להגיד.
בהתחלה הרגשתי כמו מי שנקלע לאולם כנסים פעיל במיוחד, מלא שולחנות וסביבם שיחות שאני יכולה לשמוע ואפילו להצטרף, אם בא לי, ואז להעלם אם בא לי. נחמד.
ואז החלטתי לפתוח שולחן
**
אני מודעת לכך שהדימויים שלי בקטע הזה באים מעולם האוכל. אין לי מושג למה זה. אני לא רעבה.
טוב.
זה היה הניסיון הראשון שלי בכתיבה בבלוג החדש שלי (אחת שתיים שלוש ניסיון של לפני כמה שעות לא נחשב.)
בינתיים, אני עוצרת את זרם התודעה ומכבה את הדף.
יש המון דברים להגיד, המון פרטים לכתוב. אבל עכשיו אני חייבת לצאת.
המשך יבוא.
ונקווה שיעניין מישהו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
