| |
תיאטרון חדרי ההלבשה"החיים הם רשימת נוכחות, אתה חייב להתייצב כשקוראים לך, זה החוק היחיד" (ג'ון אירווינג) |
| 12/2007
המוסד
יש משחק ברשת, מתוצרת גרמניה. משחק מאוד מיוחד. שהולך ככה.
בבית חולים לחולי נפש יש מחלקה מיוחדת לצעצועי ילדים שעברו התעללות או פגיעה כלשהי. יש בו כרגע אם אני לא טועה שש בובות, כל אחת מסובכת בבעיה נפשית קשה, והרופא, ד"ר קינדרמן יצא לועידה כלשהי והשאיר לנו את המשימה לברר מה קרה לצעצוע ולרפא אותו.
המשחק הזה קיים מ-2003 בערך, שוב לא בטוחה עד הסוף, אבל בהתחלה היו שלוש חיות ואז כל פעם נוספו עוד אחת ועוד אחת. ריפאתי כבר את כל החיות, ולפני כמה ימים קיבלתי מהם מייל כמו תמיד כשמגיע פציינט חדש למוסד.
הפעם זה צב אובססיבי לגבי ספורט, שהזכיר לי את עצמי. לאו דווקא באובססית הספורט, למרות שגם, אבל בעצב. בעצב הגדול.
לקח לי יומיים בערך, (אפילו חלום, על מים, שהייתה בו איזו פריצת דרך, היה בתהליך הריפוי) ובסוף הצלחתי. ועכשיו אני שמחה לספר שהצב יצא לדרכו, עומס השריון מחייך על רגליו הרועדות באומץ, והאור מן החוץ הריק מבטיח, שלא יהיה קל.
אותו ריפאתי אבל את עצמי עדיין לא. ובכל זאת, היה משהו מעורר השראה במפגש ביני לבין הצב.
אני לא אספר יותר מזה, לא יודעת מי מכם מכיר את המשחק, זה משחק נהדר, באמת, ובכלל בכלל לא פשוט.
הוא כאן - בוחרים שפה, רואים את הסרטון ומגיעים למוסד.
אני אשמח אם יהיו לנו כאן סיפורי ריפוי.
שלכם,
הלחשנית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
