| |
תיאטרון חדרי ההלבשה"החיים הם רשימת נוכחות, אתה חייב להתייצב כשקוראים לך, זה החוק היחיד" (ג'ון אירווינג) |
| 7/2008
פריס
היום התעורתי שוב בתחושה שאם לא אראה את ההופעה של טום שוב אני לא אוכל
להקשיב יותר למוסיקה שלו. משהו עם הילדה המתמודדת עם "אי אפשר" חזר לי, לא
כתחושה עצומה ומאיינת אלא כמין תחושת מחלה. הם היו צריכים לתת לי להכנס
שם, באולם בפראג, ולא נתנו.
אז קניתי כרטיס להופעה שלו מחר בפריז, והבטחתי לעצמי מקום מעולה. שורה עשר, כיסא 18
ואז שכרתי רכב לשלושה ימים בדיל מדהים של 85 יורו לכל התקופה, ואני עוד חצי
שעה יוצאת באוטו מפראג לפריז. נסיעה של 12 שעות במקרה הטוב, אבל אני חושבת
לנסוע כל היום ואז לישון איפשהו, או בצרפת או בצ’כיה, מה שיצא, ומחר
להמשיך בדרך, לאט, בלי לחץ, להגיע למופע שהוא מחר בשמונה בערב.
עשיתי צ’ק אאוט במלון ואני אגיע ישר לשדה, בעשר בלילה מחרתיים.
ואני שוב מתרגשת.
יושבת בלובי של המלון עם המזוודות ושותה כוס יין על חשבון הבית פלוס מינוס (זה מגיע יחד עם חיבור 24 שעות לאינטרנט, ונעלי בית חמודות שווידאתי שמותר לי לקחת).
ותכף תכף אצא לדרכים.
אתמול הסתובבתי בפראג, קניתי קצת דברים, כמו תיק מקסים למחשב, שחשבתי לשים תמונה שלו כאן אבל לא נותנים לי, ומאפרה ניידת מתוקה.
ועוד אחת במתנה.
והלכתי המון המון ברגל וכאבו לי הרגליים והרגשתי - שמיציתי - את פראג.
והיום, יום חדש, הרפתקה חדשה. שתכף מתחילה.
איך אומרת המדליקה הזו שעשוייה להכיל פניליאנין או פניליאלין?
הייתי פה.
:))
הלחשנית, פריס.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
