טוב, אז דברים טובים אני לא הולכת להגיד פשוט באלי לפרוק.

לכל אחד יש את החברים שלו, את החבורה ואת החברים הכי הכי טובים,

ואני לא אומרת שזה דבר רע, פשוט אני מרגישה שאני בטוח חבורה (נהדרת אגב)

אבל הייתי רוצה שאולי זה מהסרטים כזה שאיזה חברה תתקשר אליי ותגיד לי "וואי באלך ללכת ל.." או משו כזה

כי אני בנאדם ביישן, אולי אתם לא מודעים לזה אבל בקטע של חברים נורא קשה לי

אני לא יכולה לבוא למישו ולשאול אותו אם הוא רוצה לעשות משו בלי לפחד שהוא יסרב

בגלל זה אני לא שואלת הרבה,

ואם אני שואלת ואותו אדם מסכים אז אני נלחצת שלא יהיה לנו מה לעשות שסתם נשב ונראה טלוויזיה ואותו בנאדם יחשוב שאני משעממת,

כי האמת אני אף פעם לא מוצאת על מה לדבר, או שפשוט אני מתביישת לשאול או להגיד את דעתי.

הלוואיש כל יום הייתי הולכת לחברה או היו באים אליי אבל כנראה שאני חיצונית יותר ואני מקוה שאני אתגבר על זה ויהיה אמיצה יותר.

אם לא, אז לא, זה תלוי רק בי, אני צריכה להתגבר על כל הביישנות, פחד וחוסר ביטחון מטורפים שיש לי.

טוב, אז בכל זאת תמונות שלא יהיה ריקני ומדכא מידי.

קצת מוזרה אבל שיהיה P:

היה לי מצב רוח מוזר.