אתמול בערב הרחוב לבש לבן כולם הלכו לביה"כ הקרוב כל הילדים בשעה חמש כבר דהרו על האפניים ואני ישבתי על עדן החלון ונשמתי את האוירה....משום מה נראה לי שפחות אנשים הגיעו השנה...אולי כי פתחו עוד בי"כ בסביבה... היום למחרת עבר בקלות...ובערב שוב הרחוב התמלא לבן כולם עמדו ליד הבי"כ מייחלים לשמוע את תקיעת השופר, לומר שנה טובה... וחתימה טובה... ולנהור חזרה הביתה לארוחה כאילו לא אכלו שנה שלמה. והמכוניות מיד ממלאות את הכבשים. והילדים חוזרים הבייתה מזעים ומבואסים. מהדורת החדשות החלה בכמה קריאות חרום היו השנה בגלל התייבשות...וכמה תאונות אפניים...וכמה ילדים נולדו ביום כיפור השנה...ומי שיכל כבר החל לבנות סוכה...

פעם כשהיינו ילדים היינו אוספים קרשים כל ילדיי השכונה מביאים שמיכות כיסא ואיזה שולחן קטן , קישוטים וציורים בכל פינה.

וואו זו הייתה חוויה, היום הכל מוכן כמו אוהל מתקפל.

האמת שלילדיי לא הייתה סוכה אף פעם, כשהיו קטנים היינו הולכים לסבא-רבא לסוכה הקטנה שלו כדי לפתוח את החג.

אח"כ סתם בגלל שבשכונה לא בנו, או בנו והילדים לא השתתפו, זה ממש לא משנה, אבל אני תמיד עשיתי קישוטים אפילו סתם בבית,

זה פשוט נראה לי נחמד, וזה עשה לי אוירה של חג. הכי חשוב לי זה טיולי החג שאני משתדלת לעשות עם המשפחה, אז אכין לכם המלצה למסלול (ב"גן עדן זה כאן"), אולי השנה לא אקח חופשה גדולה... לא נעים...בגלל שלא הייתי במלחמה...

אבל על טיול לא אוותר!

חג שמח!