ביקורות, קצת איכות

הפעם ל - אהמ - הכינוי שלך לא ברור. נראה שניסית להשתמש בקוד כלשהו, אבל רואים זאת כמספרים וזה נראה נורא. אמליץ לך להשתמש בתווים פשוטים של אנגלית ועברית. ומספרים. אה, מהבלוג down the road. (רק אתן תיקון דקדוקי קטן - Down The Road)

רושם ראשוני: וואו.

כותבת הבלוג היא גיטריסטית השופכת את רגשותיה, ללא מעצורים, מעל דפי הבלוג. ורגשותיה כואבים.

אפתח באזהרה לקוראי הבלוג הזה: הבלוג המדובר כואב מאד. לא כל אחד יכול להתמודד עם פרצי הרגשות האלו. אני בקושי יכולה. קראתי בכל זאת, ולאחר הביקורת אצטרך לצאת לאוורור.

לכל אחד יש תקופות קשות, אך נראה כי את בדיכאון רציני וקיצוני.

...אבל אני בטוחה שבתוכו מסתתרים רגעים יפים, שבחרת - מסיבותייך שלך - שלא לתארם בבלוג. החלטה זו אינה נבונה, לטעמי; היא תגרום לך לשקוע עוד יותר בייאוש. ביטוי בכתיבה גם של הרגעים היפים הוא חשוב - תמיד אומרים לבטא את הכאב בכתיבה או נגינה או דרך יצירתית אחרת - אני אומרת לשמר גם את האושר.

הכתיבה שלך נפלאה ושגיאות כתיב בודדות לא מורידות מערכה. אשמח לראות שימוש בה גם לצורך תיאור שמחה.

לגבי הפוסט על רצונך להרזות - האמיני לי, זה לא כל כך כיף כמו שזה נשמע. קר לי, קשה לי לצום, אני רעבה מהר, כואב לי לשכב על הרצפה, על פרקט או אפילו על אדמה או שטיח.

כאב לי לשמוע שאת רוצה לרזותף בין השאר, כדי לאהוב את עצמך - אהבי את עצמך בלא תלות במשקלך. בלא תלות במראך. ואם יורשה לי לטפוח על האגו בנקודה הזאת: מהתמונות הבודדות שהעלית אני רואה שאת באמת יפה. את לא מקלון, אבל את בהחלט לא שמנה! את בגודל טבעי, בריא. היורשה לי לציין עוד נקודה? כפי שאמרתי, הכתיבה שלך יוצאת מן הכלל. הפוסט שכתבת על החורף (המקושר ברשימות) כמעט גרם לי לצפות לבואו. לי, טיפוס אנטי-חורף מובהק, שיוצא מגדרו מרוב אושר שהקיץ כבר כאן. החורף מאמלל אותי... אבל הכתיבה שלך גרמה לי לראות את היופי שבו. תזכורת לעצמי: לקרוא שוב את הפוסט הזה כאשר יגיע החורף שוב.

הבלוג שלך נהדר ומתפקד באחת הדרכים בהן בלוג אמור לתפקד: תיעוד של רגשותייך, פינה בשבילך לשפוך את הלב.  אבל היכן הרגעים השמחים? אני משוכנעת שיש כאלו. צייני גם אותם, התעמקי בהם, את תרגישי טוב יותר... מניסיון.

בכל אופן, אני יודעת מה תחשבי עליי כשאומר את זה, אבל אני חייבת להוציא זאת: כדאי לך ללכת לטיפול. פסיכולוג, תרפיה במוזיקה... אולי אפילו פסיכיאטר, אולי לא יזיק לך פרוזאק. אני לא אומרת את זה בנימה לועגת, באמת. אני עצמי על כדורים שניתנו לי מפסיכיאטר. אני חושבת שזה יעזור לך.

הבלוג שלך איכותי מאד והוא נכנס למומלצים, אבל אני לא חושבת שאחזור לבקר בו הרבה, כי הוא כואב לי מאד.

ניתן להזמין ביקורת. יש לקרוא קודם להזמנה את הפוסט המקושר בצד.