עשר מכות לתכלית כפולה - לשבר את קליפת מצרים, את היצר הרע, ולרפא את נקודת ישראל הפנימית, להוציאה מעבדות לחירות. והעשר חלוקות לשתי פרשות, שבע ושלוש, כנגד שבע ספירות הגוף ושלוש ספירות הראש, ורומז בעל הטורים על פרשת "בא" ששמה הוא גימטריה שלוש, בי"ת ואל"ף, ארבה וחשך והמכה הסופית, בכורות. "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" [שמות י"ג י"ח], מלמד שעלו רק חמישית (ויש גורסים אף אחד מחמישים), שהשאר לא צלחו להשתחרר מהעבדות, מהעבודה הזרה, ומתו במכת החשך.
היום בעליה השניה של תפילת מנחה, נחלש לבי מעט למקרא הפסוקים - שהנה הקב"ה שוב מחזק את לב פרעה לרדוף, הוא וכל חילו אחר בני ישראל. וחשבתי שאפשר וכך זה, שלפעמים ישנו הניסיון אחר עשרת הנסיונות, שהוא כביכול הניסיון של המדרגה הבאה, והרי הוא מקפל בתוכו את כל עשרת הניסיונות של המדרגה שתחתיו. שעשרת המכות, הרי היו הם כעשרה ניסיונות לעם ישראל, לבחון מהי האמת, האם אותה עבדות שהתרגלו אליה, העבדות לפרעה, לפיה הוא אכן כאל ח"ו, או שמשה באמת מוביל מהלך אמיתי עבורם בשם הקב"ה. ואפשר לראות עד כמה לא קל היה להשתחרר מאותה תפיסה לפיה יש בדברי פרעה מן האמת ח"ו, שהרי רק חמישית זכו להשתחרר ממנה. וכך גם נבנית האמונה בתהליך התשובה, כשנעשה מופת ונס, קל לחזק את האמונה, אבל קליפת פרעה אינה נשברת בקלות, והיא מוסיפה לסלף כאילו ישנם רגעים בחיים שמתרחשים בגלל שגיאה או בגלל אדם מסוים, ולא שהכל בדברו. ונדמה מפרשת השבוע, בשלח, כי השם רוצה שנאמין בו אמונה שלמה, כלומר שהפרעה שבנו יוכרע לגמרי. אבל מה מרגשת אותה נקודת ישראל שבתוכנו, אחרי עשרה ניסיונות כאלו, כשהנה שוב מתעצם פרעה וכל חילו. וכמה קל לשגות דווקא אחרי שעוברים כל-כך הרבה, לומר ח"ו שאם שרד פרעה, הבכור, אף את מכת בכורות, אולי דווקא אצלו האמת. הנה מלמדת אותנו התורה הקדושה שגם הפעם, הכל בידי השם, שהוא מחזק את לב פרעה, שפרעה, כמו כל דבר אחר, אינו נמצא בחיינו במקרה, או מתוך כח שאינו בשליטת הבורא ח"ו.
ואמרתי לעצמי לקחת את המסר הזה אל תוך השבוע הזה. גם אם לכאורה ייראה כי רצון השם אינו מתממש, יש לזכור שגם זה רצונו שלו ושהכל לטובה בודאי.
שבוע טוב ורק ישועות לכל עם ישראל!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
