זה כזה חוק מרפי. כל הצום, הרגשתי מצויין ובתפילת נעילה, חצי שעה לפני הסוף, פתאום הרגשתי חולשה גדולה... ישר התיישבתי, שאני לא אתעלף פתאום, וכולם נעצו בי עיניים: את ממש חיוורת! תשבי, אל תקומי. אולי תשתי מים? הצלחתי להחזיק מעמד עד סוף הצום ואז הביאו לי לשתות. הפעם זה הסתיים בלי דרמה... (ב"ה!)
השבוע התפטרתי. זה נשמע כ"כ פשוט לכתוב את זה, אבל היו לי כ"כ הרבה התלבטויות וחששות האם זה הדבר הנכון... זו עבודה של רכזות, כלומר עבודה בראש גדול. בעיקרון, תכננתי לעבוד בזה וגם בהדרכה של הסטודנטים עולים (אני לומדת יום וחצי, ככה שיחסית יש לי זמן). הרבה אמרו לי, שיהיה לי קשה ואולי גם בלתי אפשרי לעבוד בשניהם ביחד. שזה יפגע לי בלימודים וגם בעבודה עצמה. אלו שתי עבודות שדורשות ראש גדול, שתיהן 20 שעות שבועיות וההדרכה של העולים אפילו יותר. הבעיה היא, שאני צריכה את הכסף בגלל שאני שוכרת דירה. משכורת אחת לא תספיק לי. אמרו לי, אז תעשי בייביסיטר או משהו כזה... וחשבתי על זה. יכול להיות שאני טובה בניהול זמן, ויכול שאני אהיה מסוגלת לעשות את זה, אבל מה הטעם לעבוד כ"כ קשה ולהגיע לדירה מותשת בערב? בשביל מה אני שוכרת דירה? סתם חבל... אין מה לומר, זה בהחלט הימור... אחרי שהגעתי להחלטה, למרות שלא הייתי שלימה איתה (מה, לעזוב עבודה שטוב לי בה כרגע? זה לא טיפשי? ואם אני כן אצליח להתמודד עם שתיהן?...) נפגשתי עם האחראית עלי וביקשתי להתייעץ איתה.אמרתי לה, שנפל עלי עומס נוסף שלא ציפיתי לו (לא סיפרתי לה כמובן שמדובר בעבודה!) ואני לא יודעת אם אני אוכל להמשיך לעבוד שם. אני לא רוצה לדפוק אותם יותר ולחכות לנובמבר לראות עם אני אסתדר, כי זה לא פייר כלפיהם... היא אמרה לי שאני אחשוב על ואחזור אליה עוד כמה ימים. אז קיבלתי הזדמנות עוד לחשוב על זה (או "דחייה של גזר הדין" כמו שאלון הגדיר את זה...). בנתיים, שגעתי את כל מי שהיה סביבי, לעזוב או לא לעזוב? זאת השאלה... לילה לפני שהייתי צריכה להודיע, החלטתי שיאללה, אני אודיע שאני אתפטר ובמקום אמצא באמת משהו יותר נח שייתן לי כסף אבל גם יאפשר לי חיים... אז נפגשתי עם האחראית. וחששתי מאוד, לא נעים להודיע למישהו שאתה מתפטר! להפתעתי הרבה, היא קיבלה את הבשורה יפה, ואפילו אמרה לי שהיא מאוד מעריכה כנות (אממ...) ובכלל, כולם שם מאוד מעריכים אותי והם מאוד ישמחו אם אני אבוא שנה הבאה להיות רכזת אצלם...
עכשיו עלי לקוות, שהימרתי נכון...
שבוע שעבר עשיתי שבת ראשונה בדירה. יש כמה חבר'ה קבועים שאנחנו עושים כל כמה זמן שבת ביחד. אז הם באו כבר בשישי בבוקר כדי לבשל... חברה שלי הציעה שאולי נקנה מקייטרינג, אבל הכי כיף להכין לבד, זה חלק מהחוויה... היינו 6-7 אנשים. בכל מקרה, אחרי שעשינו את הקניות, התחלנו לבשל. הבעיה היתה שהמטבח שלי ממש קטן, אז חלק מאיתנו עבדו אצלי בדירה, וחלק בדירה הסמוכה של אלון... ובכלל, היה ממש מצחיק- אם רצינו לשאול את החבר'ה בדירה השניה שאלה, דיברנו מהשירותים (כי השירותים שלנו פונים אחד לשני) או שדפקנו על הקיר המשותף... חברה שלי הציעה שנקבע קוד קבוע...
אחרי האוכל (שהיה מעולה דרך אגב...), מישהו הביא קלפים והתחלנו לשחק משחק קורע שלא הפסקנו לצחוק בו. בכלל, היינו שפוכים וראו את זה...
השבת היתה כ"כ מהנה, שקבענו שבת נוספת לעוד שלושה שבועות...
זהו, אני מקווה שתהיה שנה טובה שתענה על כל הציפיות ואפילו יותר...
שנה טובה!
מאיה :)