קנגרו עם חצאית

כבר לא האמנתי שהרגע הזה יגיע, אבל התחלתי סופסוף ת'עבודה עם הסטודנטים עולים...

האמת זה יצא קצת מצחיק, כשהודיעו לי שאני מתחילה לעבוד הייתי יחסית אדישה, זאת שהודיעה לי, לא הבינה למה אני לא צוהלת משמחה - הם שיגעו אותי כ"כ כל החודש האחרון שכבר חשבתי שזה לא יקרה... אבל לאט לאט אני נכנסת לעיניינים וההתלהבות מתחילה לשוב. האמת ששאר המדריכים ממש חמודים, הם ממש שמחו לראות אותי ונתנו לי הרגשה ממש טובה. בע"ה אני מקווה שיתברר שהיה שווה לעבור את כל התסכול הזה...

בגלל שלא ידעתי שאני אתחיל לעבוד שם, הכנסתי ת'צמי לאלף ואחת דברים כך שהשבועות שלי הולכים להיות דיי עמוסים: אז חוץ מהעבודה עם העולים אני עובדת גם באיזה משרד בבר אילן (שזה כאילו ברגוע יותר, אבל עדיין מחוייבות), אני עושה 3 מלגות חברתיות שונות שצריך להתנדב בהם (בסגנון של פר"ח), עוד בייביסיטר קבוע וקורס בגרפולוגיה שאני מתחילה עוד שבוע... אה, ואני צריכה מתישהו ללמוד ולכתוב את העבודות הסמינריוניות שלי... אני מקווה שאצליח לשרוד... :)

שבוע שעבר היתה שבת קמפוס. ניצלנו ת'הזדמנות לעשות שבת בדירה (זה כ"כ כיף!) כולל ארוחות. הזמנו אנשים לארוחות ובסוף יצא שהיינו 13 איש! מה אני אגיד, זה ממש בעיה- אם מזמינים את X חייבים להזמין את Y וכך הלאה... ועוד אנשם התלוננו למה לא הזמנו אותם בסוף...

בערב, היתה הרצאה בקמפוס של לייזי שפירא. היה מאוד מעניין. הוא סיפר על כל התהליך של איך מרעיון לתסריט זה הפך לסידרה. בסוף היה זמן לשאלות אבל במקום לנצל ת'הזדמנות, אנשים חפרו חבל על הזמן: "אתה לא חושב שאתה קובע נורמות חברתיות לא טובות דרך הסידרה כמו לצאת עם שניים במקביל?"... השאלה הכי לעניין היתה לדעתי "מה הטלפון של הודיה?" ... :)

טוב, צריך להתארגן לשבת...

שבת שלום!

מאיה :)