פשוט הייתי צריכה למלא את החיים שלי במשהו אחר
משהו שחור וקטן על שני גלגלים שעושה המון רעש
מסובב כמה ראשים בדרך, בעיקר של ערסים שגם צופרים לפעמים
מגיע בקושי ל70 קמ"ש
וגם זה רק בימים קרים ובירידות
כן, הוא אוהב קור באופן מפתיע
וגם דרכי עפר. לא רציניות כמובן, עדיין, הוא לא איזה סוזוקי DRZ סקסי כזה.
אבל בקטנה כמו שיש במושב ליד השדות, כן.
הוא קצת משופשף אמנם. רואים עליו שהוא עבר הרבה בחייו
כמה פלסטיקים חסרים והצבע שרוט במלא מקומות
והמראות שכל שניה זזות לי ומסתובבות
והמושב הקצת קרוע
והשמן שקצת נוזל
והוא כולו חבוט כזה ומיושן.
אבל לא אכפת לי.
כי הוא שלי. ואני אוהבת אותו.
איך אפשר לתאר במילים מה שעצמאות גורמת לך להרגיש
אי אפשר. פשוט אי אפשר
וזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
