מסתבר שאין סוף לאגואיסטיות ולאכזריות, אם ממש רוצים ושוקעים בזה ושוכחים שיש עוד אנשים בעולם הזה חוץ ממני
זה לא מגיע לה ואני מדברת דווקא עליה כי אותה אני לומדת להכיר עכשיו. כי ממנה נהיה לי אכפת כמו שלא היה לי אכפת מאףאחד כבר הרבה זמן
נורא קל לשקוע בתוך עצמך ולעוף על עצמך ולהרגיש קינג ולחיות בסרט
אני סתומה ואני גם לומדת להתנצל.
סליחה שאת הצד הזה שלי את גילית בלי כוונה.
זאת היתה תקופה משוגעת וזה נגמר ונחתתי(אני מקווה)
או לפחות אני משתדלת לנחות וזה גם טוב, נכון? שאני מנסה להשתנות ומבינה כמה טעויות עשיתי (לא המון יש להודות אבל היו כמה די רציניות)
כמה שאני שוכחת את זה לפעמים, אני עדיין לא לבד בעולם הזה. ובלי לשים לב אני עלולה לדרוך על נפשות עדינות בדיוק כמוני כי זה מה שאני אחרי הכל מתחת למעטפות (וזה בערך מה שאת אמרת)
את יודעת שאת שונה ושאת שווה יותר מזה ואני מקווה כלכך שאני אצליח לתקן הכל איתך
תשארי חזקה בשבילי בסדר?