1. אני דוגלת בדעה שתמיד עדיף להרגיש משהו, כל דבר, גם אם כאב, גם אם סבל, מאשר לא להרגיש שומדבר, בכלל.

יכול להיות שבגלל זה אני לא מהססת להכניס את עצמי לצרות, אני יודעת שמשהו מסוים הולך להיות רע בסופו של דבר אבל אני עדין עושה אותו ונשאבת אליו, אני חוזרת על טעויות חופשי.

זה לא מזוכיזם, זאת אהבה עצומה של החיים על כל המשתמע מכך, לפי דעתי.

2. אחד הדברים שאני הכי אוהבת אצלי זה שאני מתעלת רגשות לאנרגיה. מה זה אומר? אם אני נורא עצבנית ונורא כועסת או עצובה אני לא אשב בבית ואבכה אלא אנסה לעשות משהו, כל דבר, גם אם חסר הגיון כרגע - פשוט כדי לא להתבשל ברגשות האלה. אפעל בכל דרך אפשרית גם אם זה אומר לכתוב איזה 30 עמודים ולשפוך את כל הרגשות לשם, או לצאת לרכיבה עצבנית על האופנוע כי אני פשוט בוערת מאנרגיות. 

כנ"ל כשאני ממש שמחה.. או כשממש טוב לי, גם אם הרגע קמתי מהמיטה זה גורם לי להיות אנרגטית בטירוף ואני יכולה לצאת לריצה של חצי שעה על הבוקר רק בשביל להרגיע את ההיפראקטיביות הזאת.

3. הדבר שאני הכי מפחדת שיקרה לי הוא להגיע לנקודה שממנה לא אדע אך להמשיך. לא לדעת מה אני אוהבת, או מה אני רוצה לעשות. לאבד את השאיפות שלי, את התשוקות שלי. לדעתי, לחיות ללא תשוקה, ללא רצון להגשים את עצמך או מטרות מסוימות, פשוט כי אין לך מושג מה הן, זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבנאדם. זה מקום שאני לא מאחלת לאנשים השנואים עליי להגיע אליו, ועדין אני מכירה אדם קרוב לי מאוד שנמצא בדיוק במקום הזה בחיים שלו כרגע, ואני יודעת שזה הדבר האחרון שמגיע לו.

4. אני בנאדם פראייר ברמות. אני לא יודעת להתמקח בשיט, פשוט אין לי את זה. לרוב זה עובד לרעתי במיוחד במקרים שזה obvious להתמקח, למשל כשקניתי את האופנועים, או כשאני צריכה לשלם על מונית. מוסכניקים, מוכרים בדוכנים ושאר בעלי מקצוע ונותני שירות פשוט עושים עלי קופה מטורפת כל פעם מחדש.

5. הרגעים השנואים עליי ביום הם אלה שמוזת הכתיבה נוחתת עליי בבת אחת ואני פשוט חייבת לכתוב, עכשיו,  כי אני בסערת רגשות או שיש לי משפט ממש.. מסוים בראש שפשוט חייב להיכתב, עכשיו! אחרת אני אשכח אותו.

כשזה קורה ואני לא ליד מחשב (לכתוב ביד זה פשוט לא אותו דבר) זה כלכך מבאס כי אני יודעת שכל המילים שיש לי עכשיו בראש וחייבות לצאת משם פשוט ייעלמו עוד כמה דקות, כשהמוזה תעלם והצורך כבר לא יבער בי.

מבאס.

מאותה סיבה אני יכולה להתוערר גם שעתיים אחרי שהלכתי לישון, או ב5 לפנות בוקר, ולהיות חייבת לכתוב פתאום. את החלום שהיה לי או איזה משפט. ואז לחזור לישון.

כמובן כמובן שבבלוג אתם רואים את הדברים שאני כותבת אחרי אינספור פילטרים, בערך אחוז בודד מכל מה שאני כותבת מגיע לכאן, כל השאר שמור סגור ונעול במסמך וורד ענק שקיים מאז שהתחלתי לכתוב - לפני שנה וחצי , ומתעדכן כמה פעמים ביום

6. אהבתי למוזיקה מתחלקת לשניים: מוזיקה שכיף לשמוע (ואז היא חייבת להיות מורכבת, או עם מילים מורכבות, אחרת אני משתעממת ממנה מהר) ומוזיקה שכיף לרקוד (שזה כל הלהיטים וזה.) פעם בכמה ימים כשנוצר לי ערב פנוי אני קוראת לאחותי ואני שמה את פלייליסט הלהיטים ואנחנו עושות דאנס-פארטי אצלי בחדר המסיבה הכי שווה בעיר, בדוק.

7. הרגלי שינה, התעוררות וכו: בגדול אני בנאדם של בוקר. אני לא יכולה להתחיל את היום בלי מקלחת. אני לא יכולה לאכול שומדבר במשך איזה 5-6 שעות אחרי שאני מתעוררת. אני ישנה עם 3 שמיכות  צמר ואחת פוך, ערימת בגדים שתמיד נמצאת על המיטה בתור כרית, ולפעמים גם הכלבה והחתולה שלי מצטרפות. אה, ואני מתה על כפיות :)

8. הצליל שאני הכי אוהבת בעולם זה צליל של אגזוז בוער של אופנוע שווה.

9. האוכל הכי טעים בעולם זה סלמון. חולהה על סלמון ברמות. חי, מטוגן, בתוך סושי, לא אכפת לי. גם ברוקולי זה אחלה ולזניה זה פשוט אלוהי. שוקולד תמיד מתקבל בברכה, לואקר זה ממכר, קיצר אני אוהבת אוכל שאין דברים כאלה.

10. בואו נדבר על פורנו, פשוט אין מספיק סקס בבלוג הזה:

אוהבת: גנג-בנג, לסביות, MILF וteens. לפעמים, כשיש לי מצברוח אז גם פטיש וblow job.

לא אוהבת: אסיאתי, אנאלי, ציצי גדול והומואים. 

בגיל 13, אולי אפילו 12, הורדתי בטעות מהאימיול (איזה ישן זה אימיול!!! פאק) סרט פורנו באורך מלא. אני חושבת שזה היה הפורנו הראשון שראיתי ומאז זה הסרט האהוב עליי, ראיתי אותו מליוןתלאפים פעם. ועדיין יש לי אותו במחשב :)

וואו, ניראהלי זה הפוסט הכי משוכתב שכתבתי אי פעם. התחלתי אותו לפני כמה חודשים ומחקתי והוספתי פה כלכך הרבה דברים. קשה להחשף ככה אפילו שתכלס לא חשפתי פה כלום.

נו טוב