(חהחה. היי לך הבחור מהרביעייה. תראה, אני כאן עם הבחור מהבר. תראה, אני יודעת שתקעת בי מבטים מאז שהגעתי לכאן. אני יודעת שהמחשוף שלי מושלם ושהחגורת הארלי שלי קורצת לך. אני יודעת שלא התראנו חודש מאז הפעם שעברה שנפגשנו בבר. לא הופתעתי בכלל למרות שעשיתי אתעצמי שכן, כשהתיישבת לידי איך שהבחור מהבר הלך לשירותים. שאלת מה קורה איתי בחיים ואמרתי לך שוואו, אתה פאקינג ישן. אתה ישן, בנאדם, old, בונא, זה היה ממזמן, מה גם חברים שלך פה? ואתה מצביע לי על השניים האחרים.
"תגידי מה הסיכוי שאני הופך להיות שוב.. חלק מהחיים שלך" אתה לוחש לי באוזן ומזכיר לי שביתלתי אותך, בעצם, בדיעבד
"שואף לאפס" אני אומרת עם נגיעה קלה בברך שלך וחיוך מאוזן לאוזן
"שואף לאפס" אתה חוזר, מאוכזב
ואץ לך ובורח כשהבחור מהבר חוזר
חהחה, בחור מהרביעייה. חהחה.)
זה רק מחזק בי את הרעיון שאני שומדבר מעבר
לסתם דפוקה.
ד-פ-ו-ק-ה.
אני מנשקת אותו, את הבחור מהבר והוא מנשק
אותי ושנינו טובים בזה וזה נחמד ודי מדהים לא זה לא, זה לא מדהים בכלל. אתם יודעים
למה?
כי אני לא מרגישה כלום. לא מרגישה כלום לא
מרגישה כלום
מנסה למשוך את זה עוד כמה שניות אנחנו עוד
לא בעניין הידיים המגששות אז הכל חוץ מזה, הכל חוץ מזה ועדיין זה לא עושה אני לא מרגישה פאקינג כלום.
אז מפסיקה.
סטופ איט, נאו, ביפור, ביפור וואט? כלום. הפעם ביפור כלום. כי אין מה להמיס כאן אין שום פיחסה שצריך להפסיק
אז לא יודעת למה.
איזה ערב מגניבול. סבבה סבבה סבבה
ועדיין הבחור מהבר אפילו מזהה כלומר הוא היחיד שזיהה אותי באמת תוך זמן כלכך קצר עד עכשיו.
"את באמת עצובה." הוא קובע לא
שואל הוא קובע
הוא מסתכל לי בעיניים ובשיא הלא-קיצ'יות
אומר "את באמת בנאדם עצוב" ואני לא יכולה שלא להסכים איתו אחרי התכחשויות
קצרות אלה שתמיד יש אני חושבת רגע לעומק ועושה לו כזה, "כן. אתה צודק. ואיך
זה שאף אחד לא ראה את זה עד עכשיו?"
"אבל טוב לי בחיים" אני אומרת
פתאום מנסה לסתור (לסטור? דאמט האלכוהול הזה. ת' או ט'? וואי באמת עד כדי כך
נהייתי טיפשה?) את עצמי ואותו ואת העולם ואת התת מודע הקקי הזה
"אבל טוב לי בחיים. תראה אחרי כל
החוויות ההן שאמרתי לך.. כלומר סיפרתי לך מי נמצא לי עכשיו בחיים מי היה לי עד לא מזמן בחיים ועם מי הולך להתפתח וואחד סיפור בקרוב כי הוא גם סוג של נפש בודדה
כמוני (אח, הנוגות, אח הרומנטיות, אבל כן זה אמת זאת אמת זה נכון וגם לו רואים את
זה בעיניים)
הוא מסכן נורא סיפרתי לך על המרוץ אופנועים
המטורף הזה בעוד שבועיים נכון? כן הוא יהיה שם כן הוא לקח את המספר שלי יעני בשביל
לוודא שאגיע לשם אבל תכלס בשביל
בשביל
בשביל
עוד אחד
עוד אחד
עוד. אחד."
הבחורמהבר ממשיך עם הפילוסופיות שנקל שלו
ואני זורמת כי משעמם ושיכורים ובלה והוא אומר
"כולם בתים אבל יש גם.. וילות וטירות
וארמונות ו-"
"לא." אני עוצרת אותו כאן. אני
ממשיכה "כולם בתים וזהו. נקודה. כולם בתים כשבהתחלה לפני שנכנסתי אליהם כשרק
עוד בחנתי אותם מבחוץ אני משלה הם משלים אותי שאולי הם.. יותר מזה אולי חלק מהם
ממש מפוארים מבפנים? אולי חלק מהם ענקיים. אולי חלק מהם נורא נוחים, מפנקים אולי חלק מהם
באמת טירות?
זה לא ככה. כולם בתים כולם אותו דבר אותו
דבר אותו דבר
את רוצה משהו וכשאת משיגה אותו הוא נהיה
סתם עוד בית ואת כבר משעמם לך בו ואת רוצה בית חדש
או שאת נפגעת בו אבל את בכל מקרה רוצה בית
חדש
לא משנה מה יקרה לך איתו את בסוף אחרי
זמן מועט תרצי ותגלי ותעברי לבית חדש
חדש
חדש
שיהיה בדיוק אותו דבר כמו כולם
אחרכך אתה מתפלא שאני עצובה?"
הוא לוגם עוד קצת, הרבה, וממשיך לשאול
"למה את ממשיכה עם זה. אם זה גורם לך
לעצב
מי זה החדש הזה שבקרוב יתפתח איתו סיפור עם
מי למה את רוצה את זה בכלל?"
"סתם מישו מהבית קפה שליד הסושי.
מליונר או משהו. יש לו ג'יקסר וR1 ועוד אופנועים ממש
מדהימים" טוב שלא אמרתי את זה בטון הכי משועמם שיש לי במלאי אבל כשחושבים על זה
וואלה זה כלכך מגניב "הוא מתחיל איתי בלי הפסקה מאז שהוא קלט שיש לי
איקסמקס וגם כששינמכתי לג'וירייד הוא ממשיך להזמין אותי למרוצים שהוא משתתף בהם
ושטויות."
"ולמה את חושבת שהוא בודד?"
"אני יודעת שהוא בודד כי הוא.. טוב נו
אני יודעת עליו הרבה דברים, לא משנה עכשיו, כאילו הרבה בנות דוחות אותו וזה הוא די
מסכן תכלס"
"אבל הוא נראה טוב! נכון?"
"הוא חתיך על"
"אז?"
"הוא פשוט בן.. 28"
"ו?.."
"גרוש"
"אה."
"ועם שני ילדים."
"אההההא."
"זה כלכך מדליק אותי" אני אומרת ואני כבר מרגישה על עצמי את האור הזה שנדלק לי בעיניים כמו בכל פעם לפני-ראשונה
הוא חושב שניה.
"זה לא יעשה לך טוב"
" מה אתה אומר. אני לא צריכה עכשיו
טוב בחיים שלי. שומדבר כבר לא עושה לי טוב. אני לא מרגישה כלום"
הוא לא יורד לסוף דעתי הוא מנסה אבל הוא לא
מצליח "אל תעשי דברים אם הם מעציבים אותך"
"אבל זוהי תמצית חיי"
ועם זה כבר אי אפשר להתווכח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
