תחשבו טוב טוב מה עשיתם שעיצבן ככה את אלוהים, למה המזג אויר הזה לא משהו בכלל

קשה להבין מה זה להיות מוסט כלכך הרבה פעמים מהמסלול, לשחק עם הגז כדי למצוא את האיזון, לראות מכוניות טסות בנתיב השמאלי כי מה אכפת להן מעוד קצת רוח וסערות וסופות וטורנדואים. הן מכוניות. הן יכולות לעשות הכל.

אני נאבקת במזג אוויר הזה נואשות, המעיל נפתח ונסגר ונפתח וכבר ויתרתי על לנסות לסגור אותו תוךכדי נסיעה. הטיפה הראשונה חדרה (זה באמת היה עניין של זמן עד שזה יקרה) דרך המעיל גשם-מעיל דובון-פליז-ג'קט-2 סווצ'רים-גופיה-חזיה ויצרה לי שלולית באזור הבטן.
יופי גשם. באמת תודה.

החלפס(=חליפת סערה, מושג שרק אופנועני חורף מכירים) איכשהו גם אוטם את הקור, חוץ מהכפות ידיים שלי שברגיל קפואות. אז כשעבדתי בסושי הייתי חוזרת אחרי כל משלוח ומפשירה את עצמי בתוך הכיור של המים הרותחים. כרגע בעבודה החדשה זה קצת יותר בעייתי כשתכלס אני כל היום על הכביש ואין לי מקום ממשי לחזור אליו אבל נו, נמצא כבר פתרון לזה.

"למה את לא קונה כפפות נורמליות?" כי אין לי כסף לזה. טוב זה קצת שקר, פשוט.. וואלה אני לא יודעת. מאותה הסיבה שאני לא קונה מעיל נורמלי? לא דחוף לי וול. הכסף נשמר יותר ויותר בקנאות ככל שאני רואה את המטרה הבאה הולכת ומגשימה את עצמה.

במילא עוד שבועיים נגמר החורף כאן (זה מה שכולם אומרים, כולם קצת טועים בהחשב במצברוח הזה של אלוהים.)

"תראו אותה. רועדת רועדת ולא מוציאה מילה מהפה. את בסדר תגידי?"

"כן.." אני פשוט לא אלך ואתבכיין על כמה שאני מסכנה עכשיו עם כל המים בתוכי כמו שכולכם עושים. כל שליח שבא ומסיים את המשמרת מתחיל עם סיפורי הגבורה שלו

"הבת זונה הזאת!! ראתה שאני נוסע מטר ממנה ועדיין נכנסה בפולגז לשלולית הענקית ההיא בויצמן והשפריצה עלי את החיים, כוסעמק, תרגישו, אין בי חלק יבש עכשיו"

"אתה לא מבין אחי דקה אחרי שהתחלתי לנסוע כבר נרטבתי למוות ואני לא מבין איך זה, חדר לי מים לתחתונים! הביצים שלי קפואות שאין דברים כאלה, לא קלטתי שהחלפס שלי קרועה, איזה באסה אחי"

היה, היה, קרה. אני לא שליחה מאתמול. עוד מים פחות מים, ביג פאקינג דיל.

רק בקשה לי אליכם, נוסעי מכוניות יקרים, כשאתם רואים את האופנוען המסכן שנוסע לידכם/לפניכם/מאחוריכם לנתיב – וזה יכול להיות שליח או שליחה או זקן על טוסטוס או מגניב על הארלי דיוידסון (למרות שאלה, הם כלכך מאוהבים באופנועים שלהם שהם באמת משאירים אותם בבית מתחת לשמיכה בימים שכאלה) – תעשו טובה ותאטו, תבחינו, תשימו לב, תנסו לא לחתוך בלי מחשבה כמו שאתם תמיד עושים, תנסו יותר לאותת והכי חשוב, להזהר עם השלוליות, בשבילכם זה עוד קצת מים לנגב עם המגב של השמשה אבל בשבלנו זה פחות או יותר אסון.