כשהייתי ילדה, זרחתי כמו השמש, ואפילו יותר, 

(זרחתי כמו שאף אחד מכם לא ידע לא ניחש למה זה כל כך מפתיע מישהו שאני מוכשרת? אולי כי הבנות האבודות ההן בדרך כלל שק נפוח וריק מהכל אפילו מאוויר,ריק ונפוח גם יחד ואני תמיד הייתי מלאה בדברים טובים שהייתי מטמינה בתוכתוכיואפילו הניצוץ שלהם שקע

הבחור מהבר היה אולי בין היחידים שזיהה לא סתם הוא קרא לי תיבת אוצר, ואני גם רציתי לתת לו הרבה מתנות לקחת לו את הבתולים ולגלות לו עולם חדש ולהסיע אותו למקומות לא רק כשאני שיכורה בדרך חזרה מברים כשהוא מחבק אותי מאחור ומתנגש בי בראשו עם הקסדה אבל האמת המרה היא ש

חודש אחרי כן שהיה פברואר שעבר כבר זרקתי אותו לתפארת במונית.

מעולם לא ידעתי להעריך מסתבר אולי

מעולם לא

(העיניים שלי לא חורים שחורים עכשיו חוץ מלילות אפלים שבהם מכל זווית שרק תרצה תראה את העיגולים הזרקורים ההם. אבל כבר דיברנו על זה וזה מצחיק כי כשחברות שלי מנסות לחקות את החיוך שלי הן מכווצות את העיניים לשתי קשתות צרות, "ככה שיר מחייכת תמיד, עם עיניים סגורות.")

נתפסתי באש הילדות שכבר נגמרה ממזמן למרות שאני ילדה עוד בכל רמ"ח איבריי.

והכוכב שקצוותיו לא התכהו במפתיע עוד נשאר לזרוח

עוד יגדל לזרוח

עד שהוא ימלא את השמיים כולם

הדי צחוק מתגלגל רחוקים

(אגדה שעוברת מפה לאוזן, אגדה עם סוף מר, אגדה שאולי צוחקים עליה עד עצם היום הזה)

קדושה מעונה, ממש לא, מקסימום זרה גמורה.

הסוד הזה שכולן מחפשות לא כזה מבטיח ומזמין כמו שאתם חושבים, וממש לא פותח דלת אל היכל החיים הטובים

כל הכשרונות וחוכמת החיים וההומור לא יוכלו לפצות על זה לעולם.  וגם לא בכי בלילות ירח (I do cry for the moon)

הצללים שתמיד היו חלק ממני אם כבר אני מאיימת עליכם, אם כבר אתם מאוימים ממני,

אבל באור אני משילה מעליי אלפי גלימות שכבר כלכך קשה לזהות

(חיזיון שכמוני? ציירת? חלילנית? אסירה? על כל מילה כאן אפשר לכתוב פוסט שלם, זה מדהים)

בכל מקום וזה היופי של הדבר, בכל מקום קרוב או רחוק אפשר לעשות נפלאות

כשאני עורמת שכבות על עצמי זה הכי קל

להסתדר עם ההדחקהשיכחה

(אל תצטרפו אלי)

בעצם רק אחד

נצחונות ישנים לנצח יהדהדו, אבל אני כבר לא ממתינה בצילם ממזמן כבר פרצתי ועוד אפרוץ

אני לא מנצחת אני סתם לוזרית אולי בסופו שלדבר אולי כולנו סתם לוזרים

אני סתם ילדה אני סתם אשליה 

וכל מה שרציתי אי פעם היה רק, לזרוח את היהלום המשוגע שלי.

Remember when you were young, you shone like the sun.

Shine on you crazy diamond.

Now there's a look in your eyes, like black holes in the sky.

Shine on you crazy diamond.

You were caught on the cross fire of childhood and stardom,

Blown on the steel breeze.

Come on you target for faraway laughter, come on you stranger,

You legend, you martyr, and shine

You reached for the secret too soon, you cried for the moon.

Shine on you crazy diamond.

Treatened by shadows at night, and exposed in the light.

Shine on you crazy diamond.

Well you wore out your welcome with random precision,

Rode on the steel breeze.

Come on you raver, you seer of visions, come on you painter,

You piper, you prisoner, and shine

Nobody knows where you are, how near or how far.

Shine on you crazy diamond.

Pile on many more layers and i'll be joining you there.

Shine on you crazy diamond.

And we'll bask in the shadow of yesterday's triumph,

And sail on the steel breeze.

Come on you boy child, you winner and loser,

Come on you miner for truth and delusion, and shine.