אחרי מסלולים ידועים וחרושים שכבר רבים עברו בהם (נתיבי חדירה
ישירים.) בכולם מעורבות המילים אלכוהול, חישופים, עיר אחרת ולרוב גם ים, פשוט תלוי
באיזה סדר ובאיזה חשיבות. לא תלוי. לא תלוי בכלל, הכל אותי דבר, היעד המטרה
החמקנית נשארת במרכז מכוסה במליון שכבות שנפשלות ראוזהפלא - במגע יד שרירית אחת
היסטוריה גזרתית: אב עלום שם. שחור כיפה אפור זקן (אופייני.)
סדר דיווח בעת אירוע: אין, כי למי אי פעם היה צורך לקבל דיווחים
בנאליים כלכך על עוד ילדה אבודה? ועוד התפשטות על גיזרה?
דגשי מפקד: עיניים שחורות, רגליים ארוכות, שיער פרוע, תמיד שיער פרוע.
לק מזעזע, שמלה צמודה, מחסור חמור בכפכפים בתחתונים בהשלכות (מזתומרת השלכות? מהזה
השלכות בכלל? אין דבר כזה)
סד"פ הגעה לעמדה: הליכה בתנ"מ :מופגן ביותר ומרשרש תוך שיחה
עם כמה שיותר אנשי רחוב . הגעה, התבייתות על היעד, חלוקה לתפקידים: מה(ו)פנטת,
מס(ו)חררת, מע(ו)רפלת, איך זה שתמיד הכל נופל על אותה האחת? תחילת התבצרות. דיבור
ישיר ותמציתי בקשר(לרוב העיניים מספיקות.) השימוש בכל האמצעים כשר
שגרת פעילות עד ה
סוף
עם כל זיהוי וזיהוי נדרכת יותר
עם כל טשטוש של האויב (שוטרים הופכים לחברים הכי טובים שלי) מד הסיפוק
עולה. סירבתי. סירבתי. שוב סירבתי. הסכמתי.
ואם אעיין במספיק מפות: מפת קוי הלילה שלא נגמר ורצונות בלתי ממומשים,
שתי-כיפות עיני-תשוקה ובניהן שלוחת האף הזומם אשר מדרום לה, פיתחת ההסתערות על
היעד שנגמרת ומתחילה בשפה העליונה והתחתונה (נשיכות רכות הן אופציית התקדמות
ודאית.) ממזרח וממערב : לחי הזיונים ולחי הסיפורים, הרבה נקודות השקה יש ביניהן אך
לעולם לא יפגשו מלואה במלואה היא זו כהוא זה
מצח
חרוש בקמטי הרפתקנות או דווקא חלק והססני ובלתי מעשי בעליל (קורא לי:בואי ותקחי את
המושכות ממני ואציית לך) כל אוזן מסתחררת למשמע סיפורי-עסיסות וצוואר הכמיהה ועורק
הנחישות הראשי שפועם יותר חזק ויותר חזק עם כל שפתיים שנצמדות ולחישות תורפה שהופכות במהרה ל
בארכיון פעילויות היוזמה הקודמות נרשמו כיותר מ22 (מתועדים, לכו תדעו כמה עוד לא) ואם כבר מדברים על ארצות חדשות שיש לכבוש:
אני רוצה לשכוח את כל המדינות של העולם. תמיד נשבעתי לעצמי שאני אוהבת עולמות ואוהבת חיים ובתור אחת שכזו, עלי להיות מסוקרנת כמו מגלת ארצות חדשה כתבתי על
מגלה הארצות הראשון שהוא, לימד אותי להניף בשיער ולעפעף הרבה ולהיות
נחמדה כל הזמן. ולא לצאת עם טיץ וטישרט לברים (הוא בטח לא זוכר נסיתי להזכיר לו
אבל הוא שכח) ולא להגיד לא בחיים לג'וינט גם אם הוא עצמו לא הציע לי ולא מעשן אותו
. והוא לימד אותי גם שזה נחמד כשאני תמיד זו שמביאה את כל הדברים, אוכל ושישיית
בירות (גם ככה ישלך גישה חופשית לזה לא?לא?לא?) כל לילה שמתאפשר. עדיין ברחתי ממנו
לחוף כשהוא לא ענה רצתי המון והפכתי לצ'יטה שלא רוצה ערבות חופש בלתינגמר אלא
חיבוק של מישהו במיטה אחת בצפון העיר,זה לא באמת עניין אותו הוא פשוט האכיל אותי
בהמון סיפורים על ואני בתמורה פיזרתי לו פרורי חופש שילקט, תמיד אמרתי לעצמי, שלא תהיה שום פעם
הבאה. איזו מערכת יחסים חביבה
ובמקביל:
ארץ אמסטרדם וארץ הבחור מהבר וארץ הסטלן הנרקומן. וארץ הרביעייה וארץ
דידי שהיה ויתור כאוב וארץ הגרמני הערס הבהיר וארץ הערס מהנשף וכמה ערי בירות לא
מעניינים וכמה עיירות לסביות וגם לא
אבל מגלה הארצות הראשון אףעלפי שלא היה הראשון-ממש בהחלט נזקפת לזכותו
פקיחת העיניים שלי לשאר העולם. והאלכוהול. מאז עברו יובלות וטיולים על גבי טיולים,
כבר לא מחפשת חופים אלא נופים לצלול אליהם כבר לא מבקרת בארצות ישנות תנו לי להגיע
להגיע להגיע לארץ חדשה
שגם עליה אשקיף מרחוק באמצעי ראיה תרמי ואדווח ללב החבוט
בנדב"רית מדוקלמת, קבל כי ידיים יפות חיובי ועיניים זוממות חיובי. קבל כי
כמות החריף כשתי קטנות מתחת לרף ה-אפשרמותר, מה מרחק הכוח מהיעד עבור? רות קיבלתי,
האם יש אישור יציאה עבור?
(למה הן דורשות ממני להפסיק לנדוד? למה הן דורשות ממני להפסיק להציג? ולרצות? למה החלטתי שהפעם אני מגשימה פנטזיה פרועה, לחדול מלשוטט?)
הוא חזר למחוזותינו. אדון גרמניה. כמה הרבהמון דברים אני יכולה לשאוב מאדון גרמניה. לא באמת משנה לי אם הוא מליונר כמו בסיפורים. או סתם עשיר. אלכוהול לא על חשבוני ומתנות לא על חשבוני זה דברים שתמיד אומרים להם כן כן כן . לא?
אדון "אמסטרדם מזכירה לי אותך" שהוא גם קצין וגם חרמן, ובדיוק נכנס לקבע אז המשכורת, לא מדברים על זה אבל מתגאים מאוד (למה כולם חושבים שאני כרוכה אחרי הכסף? זה לא מטומטם לחזר אחרי משהי באמצעות כסף?)
ככול שהארץ עשירה יותר (בנופים, בבניינים? בכיפות גאיות? במותרות?) היא לא קוסמת לי יותר ממש לא. רף הסקרנות שלי לא יעצור לעולם מלגבוה. זה מין "אני לא אענה לו רק בשביל לבחון לאן הוא יעז להגיע".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
